עיון ביקורת

אביב גפן, נדנדה (מוקדש לדילן) (מילים, לחן, עיבוד והפקה מוסיקלית: אביב גפן, ספטמבר 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

רגעים לפני התבגרות, מתגעגע האב לילדות של בנו האהוב בתקופת שהספיקה כדי למצוא את ה"אושר".  אביב גפן שר על  געגוע למפרע. למעשה זוהי כמיהה לילדות שהולכת ונעלמת, שמגלמת בתוכה את אהבתו לבן כחוויה בראשיתית.  האושר הנקי של האהבה הולך ומתפוגג אט אט. בתוך ריסי הילד יש כבר "אבק של דאגות", וכבר מדברים על "מציאות". הבעיה היא כמובן באב, לא בבן. "אם לך זה לא יכאב זו חצי נחמה", שר אביב גפן.
גפן ספוג בחומרים מלודיים מרככים, מנגינה נוגה, נוגעת ומגעת. צלילי מיתר שמעצימים שאת תחושת הגעגועים העצובה. גפן מתרחק מימי הילדות של בנו ומתקרב יותר ויותר למוסיקה עגולה, מרוככת, חמה ומתיידדת בפרספקיבה של אב רגשן. . לא בטוח שזה הראש של מעריציו הותיקים. מצד שני,  הוא מתקרב בשיר הזה לדור האבות, שחשים הזדהות עם התחושה, שאו-טו-טו, מסתיימים ימי התום המופלאים עם הילד הקטן. הקליפ המצורף מראה כי גפן  הצליח לתעד את הרגעים האלה. לפחות יש מזכרת יפה. גם השיר הוא זיכרון תחושתי יפה, שימשיך לעורר געגועים.

איך פעם זה הִספיק/ למצוא את האושר/ איך קיץ חם דביק/ מילא את עולמך
טיול לילי בחוץ/ כשירד הערב/ פנס רחוב כבוי וזה הִצחיק אותך
עכשיו אבק של דאגות בתוך ריסיך/ המציאות כמוך מורכבת וגדלה/ הנדנדה עומדת שם ומחכה לרוח/ רוח של ילדות שתזיז אותה
רואה אותי בך ושומר עלינו/ אם לך זה לא יכאב זוֹ חצי נחמה/ אני לך החוף על קו המים/ עד שתתחיל לרוץ ואחפש אותך
ילדי בכורי אהוב שלי אני מתגעגע/ גם כשאתה נוגע וּמחבק אותי/ אני נושם אותך קרוב וּמתחיל לדמוע/ על מילים שלא נאמר עוד/ על מה שלא נספיק

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 9 =