תלוי באיזה "אני מאמין" אתה מאמין. מאיזו נקודת מבט אתה יוצא: ל"הדג נחש" היה, למשל "אני מאמין" כזה: "אני מאמין שנכון להיום
חלקינו באי השגת השלום / משמעותי וגדול לא פחות מחלקן / של כל המדינות השכנות / ועוד אני מאמין שאנחנו הולכים סחור / שאין סיכוי שעוד מלחמה תעזור / ושכל הדיבורים על מאבק בטרור / תכליתם רק להרשים ת'עולם הנאור / אני מאמין שחובה להשקיע בחינוך / שסדר העדיפויות מוכרח להיות הפוך / שמשכורת הבכירים היא שערוריה / שצריך לפרק ולהזיז את הקריה / אני מאמין שאין פה שוויון / שהגזענות שבתוכנו תוליד את האסון / שאם לא נתעשת לא נתחיל להבין /ספק אם נוכל לחגוג עוד שישים"
עשר שנים אחרי קרה משהו? אוהד חיטמן יוצא מנקודת מבט פחות פוליטית-חברתית  ויותר אופטימית, ומאמין שיש מקום לתקווה: אור יפול על הצללים, והאהבה תנצח. וגם ש"אלוהים לא מוותר … על תמימות של בני אדם". אשרי המאמין. אלוהים הוא אלוהים, ומי שמאמין באלוהים, לא ייעזר במילה "עוד", כי מבחינתו מדובר בהשגחה עליונה על זמנית שאינה נותנת דין וחשבון על מעשיה ועל מי היא תוותר ועל מי לא. או שאתה בעל אמונה, ירא שמים שמקבל את דבר ההשגחה ללא עוררין או שאתה סתם מאמין, שיהיה טוב. גם אופטימיות היא השקפת עולם הרואה בעולמנו מקום חיובי במהותו.  אופטימיסטים מאמינים כי אנשים הם טובים במהותם. השקפת עולמם מובילה אותם למסקנה כי, בסופו של דבר, הדברים יסתדרו על הצד הטוב יותר. המוסיקה מתנגנת במסלול קליט, שמשדר את התובנה במנגינה פשוטה יפה, קולחת וקליטה, שמתרגמת את התובנה לשירה כנה. היכולת של חיטמן ליצור מנגינות קליטות משובחות היא הסיפור שלו. הוא אינו נוהה אחרי אופנות מוסיקליות, מעדיף את מנגינת הלב על פני הצעקה האחרונה.

אני עוד מאמין שמתוך הערפל / צבעים רכים של שקט ימיסו את הפחדים / אני עוד מאמין שאסור להתרגל / ליצר האפל או לדמעה של ילדים 
אני עוד מאמין שאלוהים לא מוותר / עליך ועליי, על תמימות של בני אדם / אני עוד מאמין שאסור להסתתר / מהעבר הזה, הקר, שמקפיא לי את הדם 
רק תזכור, הלילה יעבור / פסים דקים של אור ייפלו על הצללים / ויש לך כאן בית, כן, יש לאן לחזור / אני עוד מאמין שצריך להאמין 
אני עוד מאמין שיש איזה סיכוי / לאמת הזאת שלנו לחיות כאן בלי חשש / אני עוד מאמין שגם הלב הכי כבוי / ייכנע בסוף לטוב וייוולד שוב מחדש 
אני עוד מאמין שהיופי ישרטט / איזו דרך חזרה מהחושך לתקווה / הרעש יעבור, הפחד יתמוטט / אני עוד מאמין, מאמין באהבה

*** הקליפ (במאי – אלעד פרץ הפקה – רן הרוש) מראה השקפת העולם הנ"ל דרך עיני הילדים, שאינם  מבחינים בין דת, מין וגזע. מראה 4 דורות של משפחת חיטמן – בקליפ מופיעים סבא וסבתא של אוהד ובסופו אוהד עם שני ילדיו. התמונות ברקע של הקליפ (תמונות מהעבר) הן תמונות של המשפחה של אוהד, חברים וחלק מארכיונים ישראלים.