עיון ביקורת

אסף אבידן , The Study On Falling (Telmavar, bucncr 2017)

מוסיקה פופ אלטרנטיבי

ייסורי ולבטי האהבה של אסף אבידן הם בית הספר להתאהבות. אצלו זה תמיד פרק המשך. נוור אנדינג סטורי. סיפור מתמשך שממשיך למגנט. הפסנתר וקולות הרקע שמכניסים בצורה מענגת,  כמה שזה נשמע ציני – אבידן כמו מתענג על פיוט האהבה בקולו הדואב המבכה את עומק התחושה.
"אהבה עמוקה/ כמו האוקיינוס העמוק ביותר/ עם צליל של אלף גלים/ תפגע בחוף/ אהבה היא שחורה/העורב הכי שחור יקרא/ בכאב של אלף נוצות שחורות/ והשנאה ליונה" (Twisted Olive Branch)
והנה בלדת סלואו שמסבירה את יחסו של הדואב לאהבה: " מה הטעם בהתאהבות/ אם כל שיעור מלמד/ שכל נשימה שאני לוקח / בלעדיך, היא אבן הפוכה" (השיר No Stone Unturned)
לאונרד כהן נשמע מקולו וממנגינתו כשהוא שר: "וכשהיא פשקה  את שפתיה כדי להרטיב אותן בלשונה/הם נשאו את המשקל של כל מילה של כל שיר/ ואני נשארתי  שם בכיסא/ ללא מושג, ללא תשומת לבל/ מתעקש שאני יכולה לאהוב אחרת/ אני יכול לאהוב אחרת" (To Love Another)
בוב דילן נשמע מקולו כשהוא שר: "לא היה לך מה לומר, אפילו לא יכולת להסתכל על הפנים שלי/ אני יודע ששום דבר לא השתנה ועדיין אין לך מה לומר/אבל אני עדיין נצמד לאתמול/ אני בדיוקן שלך, אבל אני לא נמצא בשום מקום" (Holding On to Yesterday)
שם האלבום לקוח ממופע בעל של אמנית החבלים הצרפתייה, מאריקה לילה רוקס, אשר קושרת אנשים מהתקרה בצורות שונות של "נפילה" ומאפשרת להם לדבריה לבחון אתת הנפילה ללא חשש של נפילה ממש.
המוטיב המרכזי שבשירים אינו תוצאה של כאב על אירוע ספציפי, אלא עוסק בשאלת חוסר ודאות קיומית, הנוגעת גם במוות. הוא משתמש ביחסים ובאהבה ככלים להבנת הפחדים הטמונים בו, חלק מהוויה האנושית. הנפשות הפועלות ב"מחקר הרגשי" הזה זכו לשמות קוד כ"ירוק" ו"כחול". השירים בסופו של תהליך הם תוצאה של חקר התהליך הנפשי, לובשים את המבע הדרמטי שלו, שקשה לטעות בו, מתקשטים במוסיקה אקלקטית, מתלבשים בהפקה פונקציונאלית נהדרת.
וברוח שנות השישים אבידן שר מלודיה מתוקה: "אני מאוהב בכאב הישן שלי". מהו אותו "כאב ישן"? אבידן מבקש לא להוציא כאב ישן מפני כאב חדש. יש מקום להתאהב מחדש בכאב הישן. "אני לבוש להרוג בעור הישן שלי". הזיכרון הישן לוקח אותו למראות של עץ ערבה בוכיה הרוקדת ברוח מערבוניי הספגטי. המוסיקה – פופ שנות השישים-שבעים. התרפקות שמוגשת בקצב מדוד של דהירה קלה בשירה נינוחה, באנפוף טיפוסי, ברגשנות מבוקרת. מלודיה קליטה ללא פיקים רגשניים. יש גם אסף אבידן כזה באלבום החדש. (השיר My Old Pain)
יש שעדיין תוהים על ההצגה הקולית הגדולה של אסף אבידן, על הקול המעוות שמאחורי השירים, יש שרואים בו אחד הסינגר-סונגרייטרים הגדולים של תקופתנו. אפשר להתווכח על סופרלטיבים. מה שחשוב מבחינתי: אני לא חושד בו, שהמוסיקה אינה טהורה, אמיתית. ממשיך להילכד בקסם האינטימי האישי מאוד שלו, לנוע בתוך מבוכי מחשבותיו ומחילות ליבו. להתאהב מחדש.

מילים ולחנים: אסף אבידן. הפקה מוסיקלית: מארק הווארד. 

שירים

To Love Another, My Old Pain, Sweet Babylon, Good Girls Are Falling Apart,  A Man Without A Name, Green And Blue, The Study On Falling, Holding On To Yesterday, No

Stone Unturned, The Golden Calf, Twisted Olive Branch

צילום: מרגלית חרסונסקי

וידיאו: My Old Pain

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 1 = 3