אריאל זילבר 1983

בחברה להגנת הטבע

אריאל זילבר

מילים ולחן: שמוליק צ'יזיק עיבוד אריאל זילבר ואיתן גדרון
4/5

זה אחד השירים היותר מוזרים/ תמוהים שנכתבו במוסיקה הישראלית. למרות הטקסט האווילי, הוא הפך להיט ענק. מה הקשר בין 4 הבתים? בית א' מדבר על מטורלל בעל משיכה לנשים מבוגרות שמצייר ציורים על הקירות באמבטיה. בית ב': עובר לגוף ראשון – רינה הזמינה אותי לחדרה, אבל מה שמושך יותר הוא בעובדה שאביה איש ידוע. אולי יצא לי משהו מזה. בית ג' מנותק טוטאל: "אבל חבל איזה מן מזל/ יושב על הספסל ליד הסופרסל". מי היושב? ולמה חבל? האם זה דני בעל הסימפטיה לנשים מבוגרות או זה מי שרינה הזמינה אותו לחדרה?  גם בית ד' אינו נדבק: על אחד שרוצה להיות חבר בחברה להגנת הטבע. כאן יש מסר! הוא רוצה לשמור על החיות שנעלמות מן העולם.
שמוליק צ'יזיק הניע את הנונסנס/ השרבוט/ בלבול במנגינה שהנציחה את השיר. המנגינה והקצב יוצרים את התחושה כאילו שלושת הבתים קשורים זה בזה ומייצרים סיפור בעל רצף הגיוני. אריאל זילבר שר בעוצמה ובנחישות, כאילו הוא מבין את הטקסט על בוריו.
וזהו זילבר (טרום החזרה בתשובה) הכי זילבר: חופשי ומאושר, זרוק ומשוחרר, והומוריסטי. יש לו רוקנ'רול מהוקצע, ישיר, מנוגן הכי-הכי
השיר הוצע לדברי זילבר לדויד ברוזה, דני סנדרסון ואריק איינשטיין, אך כולם דחו את ההצעה. יוצרו שמוליק צ'יזיק ניסה להקליטו אך נכשל, כי השיר לא היה בסולם שלו. זילבר לקח את הסקיצה, עשה בה את השינויים שלו ויצא להקלטה. התוצאה: מקום ראשון במצעד ביולי 1983 – ובמשך ארבעה שבועות רצופים, ומקום שני במצעד השנתי של אותה שנה.

לדני יש סימפטיה לנשים מבוגרות 
משיכה מינית, משיכה פנימית 
יושב לו באמבטיה מצייר על הקירות 
דחף לא ידוע ממש מנהג קבוע 

רינה הזמינה אותי לחדרה 
חשבתי לעצמי – זה בטח רציני 
אביה איש ידוע ומקובל בחברה 
אולי יש פה סיכוי לקבל איזה מינוי 

אבל חבל איזה מן מזל 
יושב על הספסל ליד הסופרסל 

רוצה להיות חבר של קבע 
בחברה להגנת הטבע 
לשמור על החיות 
שלאט נעלמות מן העולם 
רוצה להיות חבר של קבע 
בחברה להגנת הטבע 
להשקות את הפרחים 
לשתול כמה עצים כמו כולם.

 

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

2 תגובות

  1. אתה ממש מפספס לדעתי. זהו הוא שיר ייאוש וביקורת על הבורגנות. ויתור על אמת פנימית – לדני יש סימפטיה…דחף לא ידוע ממש מהקבוע. זה הדחף היצירתי. מאידך יש את ההכרח למצוא פתרון בורגני בחיים – להתחתן ולקבל איזה מינוי. בסופו של דבר הגיבור לא מצליח למצוא את עצמו שם ויושב על ספסל ליד הסופרסל. המטרה הסופית הבורגנות שמתבטאת ברצון לשמירה על הטבע (הרי כבר יש את כל השאר; פרנסה,אישה וגו) לא תושג לעולם. מאוד מתוחכם וממש לא נוסנס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן