עיון ביקורת

אריאל זילבר, קרן ראשונה הפציעה (מילים: שושנה זילבר לחן: אריאל זילבר עיבוד: עופר קורן, אריאל זילבר הפקה מוזיקלית: עופר קורן, יולי 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

איזו אידאליזציה של יחסי אהבה. שיר שלוקח אל פסטורליה תרתי משמע. אור, הרבה אור, קולות קוקיה. טוותה אותו באהבה, שמרה עליו מכל משמר, עטפה אותו בחלום מתוק. אומר מיד. הבנאדם רואה את הטוב שבחיים, ואני נזכר בגעגועים מוצדקים ב"אני שוכב לי על הגב", של רוטבליט את זילבר, שיר שמח וזרוק, אבל מתוך יישור פנים מול המציאות, אריאל זילבר הפך אותו ליצירה מוזיקלית יפהפיה. אף אחד לא ייקח ממנו את מה שהוא או שושנה זילבר חשים. גם במוסיקה יש כאן פתיחה שמביעה חוסר מתח ודאגות, שלווה, רוגע. הקצב הסימטרי והמנגינה מחייכים לעברנו. הם הופכים לריקוד ואלס שמתפתח למעין מארש עממי שמצרף למעגל המחול. דמיינתי תזמורת  חמת חלילים קלטית שמצטרפת. אשרי האיש שחש ככה, ואני מאמין לזילבר, שאחרי כל השנים האלו, עדיין מרגיש אור כמו בשיר הזה ומשתוקק לצאת במחול. אישית, אני לא הכי מסתדר עם הטוב הזה, שמרגיש אקלים שאני לא חי בו.

קרן ראשונה הפציעה/ נימנומיי עולם הסיגה לאחור..
קוקיה קולה השמיעה/ ענני נוצה שטים בא יום, בוקר אור.
קרן אור אותי הפתיעה/ בגני שתלה מזור ונחמה.
יד חמה אלי הושיטה/ היא כרכה אותי אל החמה..
בוא ונצא במחול, לא לא תיפול/ אתה יכול, זו רשת אור.
אין עוד כמוך יחידה, כך לכבודך אני שר/ אני שר, מאושר.
ימין ושמאל על גב רקיע/ היא טוותה אותי באהבה.
מכמניי עולם הציעה/ בדולח טל, כרכום, נהר, כבשה פועה.
דרך לא סלולה הבקיעה/ ושמרה עליי מכל משמר.
בוא ונצא במחול…
לילה מצעיי הציעה/ בחלום מתוק אותי עטפה
היא טוותה אותי באהבה/ לה לה לה לה לה

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 6 =