אז מה אתה – דתי, חילוני, רוסי, מרוקאי, אשכנזי, מזרחי, רוסי-ישראלי? ישראלי? אריק אבר שכח להכניס לשיר שלו את ה"אתיופי", שנמצא חזק במעגל הזהויות המבלבל. אבר מצליח בראפ-ספוקן וורד הזה לתאר מציאות מוטרפת, לפיה הזהות של הבנאדם היא לא ממש זהות שורשית אלא סטיגמה – בין אם על פי אמונתך, בין אם על פי מוצאך. אתה יכול להיות אהוד בירושלים אם אתה דומה למרוקאי, שהוא שם קוד לכל המזרחים. מצד שני, במוצאך אתה "רוסי", אבל מתברר שאינך כבר "רוסי" – כי אתה מזייף מבטא וחסרות לך מילים. אז אולי סתם להשתכנז?
זהו שיר נהדר על מבוך הזהויות של הישראלי, שמחפש את עצמו בתוך קיבוץ הגלויות, כלומר – בוחן מהו הדימוי הכי מקובל/ פופולארי שכדאי ללבוש לפי המקום בו הוא נמצא. מוסיקה: העיבוד תואם את הדיבור ההומוריסטי של אבר בצורה אפקטיבית, שהזכיר לי פה ושם באינטונציה את יהונתן גפן, כמו גם בסגנון הזה של דיבור תיאטרלי החובר למוסיקה. המיוחד כאן הוא שאריק אבר אינו הופך את השיר לזעקת משבר זהות, אלא נשאר בתחום ההומור העממי המצוי של חבר'ה שהפכו את שאלת הזיהוי לסוג של בדיחה, הגם שהבדיחה הזו לעיתים הופכת מצחוק לבכי או למרחץ דמים כמו בקליפ המצוין של בן סגרסקי.
בגיל שמונה גזרו אותי מברית המועצות/ הדביקו בישראל ומה יכולתי לעשות/ אני ילד רוסי בבית ספר דתי/ אומרים שאלוקים זה הדבר האמיתי/ למדתי עם הזמן מתי ואיך להתפלל/ פתאום ההורים שלי החליטו שעדיף לגדול בלי אל/ אמרו לי דתי עכשיו אומרים לי חילוני/ מי אני מי אני מי אני
מי אני מי אני מי אני מה?
בחטיבה אני מביט היטב סביבי/ תוהה מה עליי להיות עכשיו כשאלוהים כבר לא איתי/ קולט שכדי להיות קצת פופולארי בירושלים/ עליי להדמות יותר למרוקאיים/ מרוקאי זה שם קוד לכל המזרחים/ לא מבדילים בין מרוקאי לעיראקי הרוסים המסריחים/ אבל עזבו אתכם עכשיו, זאת סתם הערת שוליים / תראו, ילד רוסי עם אייל גולן באזניים/ ג'ל חוחובה בשיער, ג'ינס לבן מחורר/ נעלי פלאטפורמה, שום דבר לא עזר/ ניסיתי וניסיתי, נותרתי זר, מזן מוזר
מי אני מי אני מי אני מה?
בתיכון אני מנסה לחזור לשורשים/ סיגריות בילמור וקללות של רוסים/ עם המגניבים המנודים יושב במחששה/ לובש אימוניות ומזייף מבטא/ כישלון, לא הצלחתי להתקבל להמון/ חסרו לי כבר יותר מדי מילים בלקסיקון
רק בצבא קלטתי מי מו מה/ דרך מיטות בנות האליטה התברגתי לחברה/ הקאנון נגלה אליי במלוא תפארתו/ בלעתי אותו לאורכו לרוחבו/ שניים לאה גולדברג, אלתרמן ועוז/ לא תמצא אשכנזי ממני במחוז
נחתי על זרי הדפנה/ חשבתי שמצאתי מי אני מה/ ואז מישהי לפתע פתאום פלטה/ אתה רוסי משתכנז בלי ארץ מוצא
מי אני מי אני מי אני מה? חיפשתי ארוכות מאוד מי אני מה/ וסוף סוף מצאתי תשובה ברורה
אני רוסי/ אני רוסי ישראלי או ישראלי רוסי או ישראלי דובר רוסית או ישראלי ששפת האם שלו רוסית
זאת אומרת אמא שלו פונה אליו בשפה הזאת והוא עונה לה ברוסית
אלא אם כן הוא רוצה להעביר נקודה ואז הוא מחליף לעברית ומעביר את הנקודה הזאת
כי תכלס, עברית זאת השפה שלו
אז הוא ישראלי, ישראלי, סגור העניין, סוף פסוק, אסלי ישראלי, וואלק ישראלי, ישראלי הבנאדם
ישראלי/ מה זה ישראלי?/ מי אני מי אני מי אני מה?
וידיאו: בן סגרסקי – כתיבה, בימוי, עריכה
