עיון ביקורת

אריק ברמן, ערב חדש נפלא (השקת אהבה ואלוהים אחרים בארבי ת"א, אוגוסט 2017)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

בסיום שר אריק ברמן "ועם הזמן אתה אומר זה רק ילך ויסתדר, מחר בבוקר נתעורר ליום חדש נפלא". השיר הזה הולך איתו לתוך הקהל. אם ארצי ולידר מחפשים חיבוק תוך כדי תנועה  – גם לברמן מותר.
יום חדש נפלא? לפי "אהבה ואלוהים אחרים" זה לא ממש יסתדר. החיים לא משהו. לא נקום לבוקר של יום חדש. לא מסתדר עם החיים בראיה האישית, ביחסים שבינו ובינה, במבט על הסביבה. בדידותו הקשה בחלקת האלוהים שלו בשיר "אני לבד אבא", בלוז עצוב המושר בטון מבקש חמלה.
אבל הערב הזה – נפלא גם נפלא. הוא נפתח כמו האלבום בכ-8 דקות על "החיים" עם תמר אייזנמן לצידו, החתומה על הפקת האלבום. אריק ברמן מחפש את עצמו: האם לתכנן את החיים או להשאיר לאלוהים להראות לך את הדרך, לתת לגורל לשוט בחייך? אין תשובה, כי הוא הוא אינו רואה את "התמונה הגדולה". השיר הזה יגיע בהמשך הערב. החיים בדור הזה הם "הקלות-הבלתי-נסבלת-אובססיבית כפייתית", לפי השיר "איפה המצלמה שלי". ברמן מתאר בתיאור סרקסטי חיים, שבהם הכל מתנקז לצילום ב"מצלמה שלי". החיים הם תחושה חזקה של "הלא כלום", מציאות בה חושבים ש"השכל הוא האויב" – אחד משירי הרוק הטובים באלבום, במלודיה, בקצב, במתח. גם השיר הזה יגיע בחלק השני של הערב בביצוע משותף שלו ושל אורחיו. ברמן מספר על חיי האהבה שלו בעוצמת רגשנות אותנטית ב"כמו בן אדם"
ספרתי 24 שירים, חלקם בהשתתפות האורחים שתרמו תרומה משמעותית לערב ההשקה – תמר אייזנמן, גיטריסטית וזמרת רוק מבטן ומלב, רונה קינן בדואט יפהפה ל"מבול" ו"אני לא לבד אבא", מהשירים היותר מרטיטים באלבום החדש. "מוניקה סקס", שהביאו לבמה אנרגיה ודרייב לביצוע "מכה אפורה", "למה אתה למטה", "שער 6" ו"על הרצפה".
לעומת הקוהרנטיות של האלבום, במופע מפזרים שירים כדי ליצור איזונים מתאימים. אצל אריק ברמן זה אינו חיסרון. הוא יוצר-זמר מסוגנן, שרוב החלקים ברפרטואר שלו מתחברים לכמעט שלם.
כבר כתבתי בביקורת על האלבום, שאני אוהב את התחכום הציני בקברט הרוק של אריק ברמן, הסינגר-סונגרייטר, המתבונן בעין הומוריסטית פילוסופית בעניין האישי מתוך ראיית המציאות הכללית. לקראת אמצע המופע – מכניס ברמן מה שאהבנו פעם לכנות "שיר מחאה" בסגנון Folk –   "למה אתה למטה" בהשתתפות מוניקה סקס. "הם לוקחים אותך למטה / לוקחים אותך למטה/ לוקחים אותך למטה/ הם לוקחים אותך/ הלכת לבית-הספר/ לימדו אותך היסטוריה/ הם לוקחים אותך אחורה/  הם לוקחים אותך / למדו אותך שטוב למות / בעד אדמה (זו או אחרת) / הם רוצים אותך בסיירת/ הם לוקחים אותך"
הוא שר סיפורים כיומן אישי – מגיש רשימת מצוקות בענייני הגשמה עצמית, אהבות – בדרך כלל בנימה צינית, בחיוך אירוני, בלעג סרקסטי.טרובדור שמספר סיפורים, נגיעות במאיר אריאל וליאונרד כהן. שנסונייר. מנסה להעביר מחשבות בזרם תודעה וסיפורים מהפינות שלו – המוארות, האפלוליות.
מוסיקלית – טווס. מנעד סגנוני מרוקנ'רול ועד קאנטרי עליז ("שער 6"). היום, יותר מפעם, אין לי ספק שאריק ברמן הוא משב רוח רענן, מיוחד, נועז, שעדין לא הפך לסופה במוסיקה המקומית. ההפקה התוססת, העריכה המצוינת של השירים יצרו אווירת של מסיבה משוחררת, בידורית במובן האיכותי של המילה. גם אם מורידים את האורחים ומשאירים אותו ואת להקתו – יש כאן משבים ערים שהופכים סופה.

שירים: החיים, כמו בן אדם, מה עוד ביקשת, איפה המצלמה שלי, מבול עם רונה קינן, אני לבד אבא עם רונ קינן, ג'וני, גרביטציה, את לא מספיק יפה, מכה אפורה עם מוניקה סקס, למה אתה למטה עם מוניקה סקס, שער 6 עם מוניקה סקס, על הרצפה עפ מוניקה סקס, אפלפי, Hit Me – תמר אייזנמן, התמונה הגדולה, הגשמה עצמית, רסן? הלא כלום עם רונה קינן, מוניקה ותמר אייזנמן, חתולים, בשישית, טעם נרכש, מתוקות, יום חדש.

נגנים: ניר פופליקר – גיטרה, אייל הלר – קלידים ואקוסטית, דקל טוביה – בס, אודי קראוס – תופים, אבנר קלמר – כינור, נעה אילי – צ'לו.

ניהול אמנותי של האלבום:
חיים שמש, תמר אייזנמן

אורחים: תמר אייזנמן,  רונה קינן, מוניקה סקס

צילום: מרגלית חרסונסקי

"כמו בן אדם"

"מה עוד ביקשת"

"מבול" עם רונה קינן

"למה אתה למטה" עם מוניקה סקס

טעם נרכש

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 − = 2