עיון ביקורת

ארנון צוקרברג , אין לי דבר (ארנון צוקרברג - אין לי דבר מילים ולחן: ארנון צוקרברג עיבוד והפקה: שחר דואדי, נובמבר 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

מה מביא גבר לשיר סבל של אישה בגוף ראשון? השיר נשמע כמו גביית עדות מאישה מוכה שמאסה בחייה. הוא נפתח באזעקה. קול מחוספס ונמוך שר ייסורים כתוצאה ממכות ואגרופים, ומביע בצורה מעט פשטנית רגשות אובדן ומוות. נמאס לה מהסבל, לא רוצה לחיות. בפזמון המלודי שר ארנון צוקרברג: "אין לי דבר גם לא את עצמי", וזה שמע כמו בית במחזמר העוסק בנשים מוכות. בחלק האחרון של השיר משתנה החספוס האפל של הפפיחה לטון זעקת שבר. הדרמה הופכת מלודרמה ונוסקת לסערה רגשנית הנוגעת בהיסטריה.. צוקרברג מנסה בשיר להכיל את כל כובד הצער של האישה המוכה ולהפוך אותו  להצגת יחיד תיאטרלית. התחושה היא של ניסיון יומרני לתעד סיפור, שאינו מצליח להפוך וידוי אישי אותנטי. עם זאת, לפי הטון, נראה כי ההזדהות של צוקרברג אינה רק של "שחקן"  הלוקח על עצמו לגלם דמות. המוסיקה והעיבוד המהוקצע (קלידים מצוינים) מצליחים להעניק לבלדת הרוק עוצמה אפקטיבית.

אני רוצה לצעוק ואין לי ת'כוח  לעמוד על שלי, על זכותי להיות/ חוטפת מכות בכל הכוח,/ לא נשאר בך כלום  רק אגרוף./ פוחדת מאד, אוהבת ת'מוות/ רוצה שתכה עד שתהרוג/ אני רוצה כבר לנשום / את העשב מלמטה/ לא נשאר בי כלום/ גם לא החשק לחיות.
אין בי דבר גם לא עצמי/ זה כבר מאוחר/ פוחדת לפנות מפחדת מכתם/ שיתווסף על שיצרת אתה./ הרי ירחיקו אותי כמו חיה מפוחדת,/ אולי בלי מכות/ אבל בלי נשמה.
כי אין לי דבר גם לא את עצמי/ זה כבר מאוחר…
ובך מי ייגע, הרי אתה 'גבר'/ גבר 'קדוש' שהיה עם טיפשה/ אף אחד לא יבין איך הכנת לי… קבר/ זאת אני שאסבול עוד חובת הוכחה.
כי אין לי דבר גם לא את עצמי/ זה כבר מאוחר…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 2 =