Pasión de Buena Vista הוא אחד מפרקי ההמשך של ה"בואנה ויסטה סושל קלאב", האלבום והסרט שגילו מחדש את המוסיקה הקובנית המסורתית. מנסים להמשיך את המוסיקה הקובנית האותנטית של פעם, לשחזר אווירת מועדוני הבידור של הוואנה. המודל המוסיקלי זהה – זמרים שמתחלפים, צמד חצוצרות, מגוון כלי הקשה, גיטרה אקוסטית, רקדנים. בהאנגר 11 הקימו במה מיוחדת ויציעי ישיבה.
"בואנה ויסטה סושאל קלאב", האלבום שהפיק הגיטריסט ריי קודר ובעקבותיו – סרטו של וים ונדרס, יצר בזמנו גל חזרה מדהים למוסיקת ה"סון" הקובנית האותנטית, זו שכמעט שקעה בתהום עמוקה של שכחה. תחייתה עוררה משבי נוסטלגיה לוהטים לא רק בהאוונה. הם סובבו עולם. "בואנה ויסטה קלאב" היה מועדון לילה שפעל בימי טרום שלטון פידל קסטרו בהוואנה. המועדון מת אבל כוכביו, מקומפיי סגונדו דרך רובן גונזלס, אומרה פורטנדו, בבו ולדז, אליאדס אוצ'ואה ועד איברהים פרר קמו לתחיה בעקבות סרטו של ונדרס. אז היו צריכים לחפש טוב טוב ברחובותיה של הבירה הקובנית כדי לאתר אותם ואת המקום. המועדון מת, אבל כוכביו, התברר, למפיק, הגיטריסט ריי קודר– חיים גם חיים. קודר גילה הוואנה שנעצרה עם עלייתו של קסטרו לשלטון. הזמן קפא מאז. הקדילקים האמריקאים נשארו אותם קדילקים. הבמאי וים ונדרס הגיע אחריו כדי להנציח את התחיה הבלתי יאמנת. ונדרס נסע לתעד הדיסק שריי קודר הפיק. הדיסק שיצא כבר ב- 1997 שימש פסקול הסרט. מאז, את המוסיקה הזו אי אפשר להפסיק.
לא מדובר במוסיקה חדשה, אלא באותו רפרטואר שמייצג המסורת הקובנית משנות הארבעים, כשרומבה היתה רומבה וממבו היה ממבו. לפני 17 שנה, בשנת 2000, הייתה לי הזדמנות נדירה לראות ולשמוע את האגדות החיות בגודל טבעי במסגרת פסטיבל "שומעים עולם" במשכן לאומנויות הבמה בתל-אביב.
להצלחה יש כידוע הרבה חתנים. ל"בואנה ויסטה" נולדו מאז אין ספור גרסאות בידור, בהרכבים כאלה ואחרים. Pasión de Buena Vista הוא אחד ההרכבים שרוכבים עליה בשילוב של זמרים ורקדנים. בהרכב לא תמצאו מישהו בולט מהנפשות הפועלות של אותה ועידת פיסגה של מוסיקאים ונגנים שהיו הסופרסטארים של תור הזהב. נכון שהמוסיקה מובילה לרחובות של האי הקריבי, אבל ריח המיתולוגיה התחלף באווירת מועדון מן השורה. נשאר בעיקר בידור בנוסחים של פעם. מקצבי סלסה חמים, ריקודים ברמה סבירה, זמרים בין בינוניים לטובים, חצוצרן מעולה, אבל הסך הכל אינו המשך אטרקטיבי לבואנה ויסטה מהסוג שמוליד חוויה אומנותית אולטימטיבית. לקראת סיום, הלהקה מבקשת מהקהל לקום ומעלה חוגגים לפייסטה של ריקודים, גימיק של חנופה שמעורר לראשונה את ההופעה. נסכם: ממשיכים עם המומנטום הצבעוני התוסס של הבואנה ויסטה, אבל כבידור מועדונים צבעוני שכבר חסר את הנשמה של מי שהובילו את המועדון המקורי.
צילום: מרגלית חרסונסקי
Son de La Loma, Lagrimas Negras, Amor De Loca Juventud, Guaantanamera, Dos Gardians, El Cuarto De tula, Commandante Che Guevara, Chan Chan, Besame Mucho, Rico Vacilion. Ay Candela
חלק שני
Rumba – Tasca Tasca, Quizas Quizas, Manisero, Pensamiento – Guillermo, El Pilon, Como Fue, Quiero que me lleven a Buena Vista, Carnaval, Changui con Conga y Reguteon
