עיון ביקורת

האולסטארז הישראלים, בפסטיבל ג'אז תל-אביב (עומר קליין, עומר אביטל, אמיר ברסלר אורח: יותם זילברשטיין, רקנאטי מוזיאון ת"א נובמבר 2018)

מוסיקה ג'אז, מוסיקה ג'אז לייב, מוסיקה הופעות

בתוכניה של פסטיבל הג'אז הם הוגדרו "אולסטארז ישראלים", מינוח לא שכיח בג'אז – בטח כשמדובר בנגני ג'אז תוצרת הארץ. לכל הארבעה שעלו לנגן על במת "רקאנטי" יש תעודת יצוא של מוסיקה ישראלית משובחת, ולפי המוניטין שלהם בעולם, לפי תגובות הקהל באולם – מבינים מה עומד מאחורי ההצלחה. הפסנתרן עומר קליין, נגן הקונטרבס עומר אביטל, המתופף אמיר ברסלר והאורח שלהם – הגיטריסט יותם זילברשטיין הם ללא ספק חביבי הקהל הגדולים של הג'אז הישראלי.
עומר קליין, כמו הקונטרבסיסט שלידו, עומר אביטל, מייצג דור ישראלי שמנסה ומצליח להתחבר לשורשים, הגם שמדובר בגבולות לא מסומנים. אלה היסודות שהם הביאו מהבית, מהמידל איסט. תוסיפו אלמנטים של אפריקנו, לטינו. לא שאפשר לסמן קווי מתאר סגנוניים ברורים, אבל משהו מסוגנן בכל זאת מסתמן – מוסיקה בעלת תווי זיהוי מלודיים אופטימיים. ג'אז קליט, קומוניקטיבי, מלודי. קצב חסר פשרות שיוצר זרימה מענגתונגנים שנהנים ומתענגים לנגן יחד, כאילו הם משוחחים בשפה אחת, עם המון אנרגיה וחיוניות. מישהו תיאר את זה אפילו כמשהו "שבטי".
אלמנט הרקידות במוסיקה הזה בולט היטב. נדיר לדבר על "ג'אז רקיד", אבל אצל עומר קליין ועומר אביטל זה קורה, לא חאפלה פשטנית, אלא משהו מתוחכם, שיוצא מהחיבור בין ההרמוניה לקצב, משהו ראשוני ועם זאת אותנטי, כאילו הצלילים האלה היו שם, ומישהו היה צריך להוציאם מן הכוח לפועל, סוג של ג'אז פולק מיוסיק, שמצטיין באנרגיה סוחפת, וירטואוזיות מסחררת ושמחת חיים.
עומר קליין רהוט, מאלתר בחדווה, פיסוק נפלא, המצאות. מצד אחד קצבי, נקישתי, מצד אחר הרכות, העידון הקלאסי. עומר אביטל רוכן על הקונטרבס, רוקד יחד איתו ומוציא ממנו צלילים וטונים ששייכים רק לו. הוא יוצר ונגן ג'אז, שממשיך לשמור על רעננות,  מוסיקאי של חזון והרפתקנות, שפורץ גבולות הג'אז כדי ליצור מוסיקה שהיא כור היתוך. אמיר ברסלר מקשט בצלילי הקשה הכי פונקציונאליים. מינון מדויק באנרגיות שהוא משקיע, בצבעים שהוא מוציא. איש צעיר בעל אוריינטציה מאוד אינטליגנטית בנגינת התופים. האורח יותם זילברשטיין, הנחשב אחד מנגני הגיטרה הצעירים המובילים כיום את סצנת הג'אז בניו-יורק, תרם קמצוץ חיוניות מיכולות האלתור שלו.
הערב נפתח בשני דואטים יפהפיים, שיחה אלגנטית ואינטילגנטית של פסנתר -קונטרבס בצומת קלאסי- ג'אז, בשיר Song For Amos (המוקדש לגיטריסט עמוס הופמן) וב – Homeland, שניהם של עומר אביטל. בהמשך עלה ניחוח הישראלי ב"שוואייה שוואייה" ו"ניגון" של עומר קליין ובשתי גירסאות לשירים  ישראלים – "לשיר איתך" של בועז שרעבי (המוכר משושנה דמארי) ו"ילדותי השניה" של מנור את כספי בדואט של קליין ויותם זילברשטיין, שהניב אינטרפרטציה תחושתית מופלאה. הקהל ידע למה הוא הגיע. כמעט נו דאל מומנט. אתה לא יכול שלא לזרום איתם באפיק האזנה מאוד ידידותי.

צילום: מרגלית חרסונסקי

Song For Amos

שוואייה שוואייה

Small Time Shit

ילדותי השניה

Omer Klein / Omer Avital / Amir Bresler Special Guest: Yotam Silberstein
גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 − 3 =