עיון ביקורת

ברוס ספרינגסטין , נברסקה (שירי שנות השמונים, 1982)

האלבומים הגדולים, מוסיקה רוק

נברסקה, אלבום האולפן השישי של ברוס ספרינגסטין,  יצא ב -30 בספטמבר 1982 בחברת קולומביה.  אחרי עשר שנים של הפקות רוק עשירות, ספרינגסטין החליט, כי הדרך הטובה לספר את הסיפורים שלו היא בצורה הכי בלתי אמצעית. קול, גיטרה, עיבוד מינימליסטי. מדובר בפרויקט אישי מאוד של כוכב הרוק. ספרינגסטין החליט באופן דרמטי לממש את זכותו לעשות את ההקלטות שהוא רוצה לעשות, יהיו  התוצאות המסחריות אשר יהיו.
זהו האלבום האמיץ ביותר של ספרינגסטין, גם מהטובים ביותר שלו, ישיר ומצמרר. גם אם זה היה מהלך מסוכן מבחינה מסחרית, עדיין נברסקה, הוא  צעד חכם בתכנון טקטי של קריירה, בתעשיית מוסיקה המצפה מכוכב רוק, שכל אלבום חדש שלו יהיה גדול יותר מקודמו.  נברסקה הפתיע כאלבום שצייר דיוקן אלים של אמריקה הפצועה, שממשיכה לתדלק את חלומות הצריכה וההתעשרות של תושביה.  ב"מכוניות משומשות" הזמר מתבונן באביו קונה מכונית טרנטה ומבטיח לעצמו – "ביום שבו אני זוכה בלוטו / אני לא אנהג עוד ברכב משומש".
האלבום הוקלט על מכשיר הקלטה של 4 ערוצים – במתכונת שירי דמו שנועדו במקור להיות מוקלטים  E Street Band. בסופו של דבר החליט ספרינגסטין להוציא את השירים כמעט עירומים כביום היוולדם.  אוצר המילים מקורו במוסיקה עממית פשוטה  בנוסח זמר העם האמרקיני האגדי וודי גת'רי, וצלילים קאנטרי קודרים בנוסח האנק ויליאמס. הסגנון אחיד,  השירה  ישירה וכנה, המוזיקה נוקשה, מכוונת מטרה, ללא קישוטים מיותרים. 
אם האלבום הזה נשמע עמוק כפי ששום אלבום של ספרינגסטין נשמע – הוא בשל היותו מינימליסטי. ספרינגסטין שומר על גבולות הפקה חסכונית.  זוהי החלטה להתמקדות ברורה וחדה של  ליצור אלבום פולק. נברסקה הוא ניצחון אקוסטי, אלבום פולק בסיסי שבו ספרינגסטין חשף את הליבה של המוסיקה שלו.  האלבום מזכיר ביושרו ובכנותו את  Darkness on the Edge of Town, אבל מדוד יותר: עדינות הגיטרות האקוסטיות, הנגיעות המטושטשת של הגיטרות החשמליות.  ספרינגסטין מספר סיפורים פשוטים בלשונו של האיש הפשוט, כמו "שמי ג'ו רוברטס", הוא שר. "ואני עובד בשביל המדינה".
השירים על נברסקה מתמודדים עם דמויות רגילות של אנשי הפרולטריון, שעומדים בפני אתגר או נקודת מפנה בחייהם. השירים מתייחסים גם לנושא של זרים, פושעים ורוצחי המונים עם מעט תקווה לעתיד – או ללא עתיד בכלל – כמו השיר "נברסקה" עצמו, שבו הדמות הראשית נידונה למוות בכיסא חשמלי. כמו בסיום של  The River,  ספרינגסטין מוצא את עצמו מול מוות בכביש מהיר. המוות האלים הוא נקודת המוצא שלו. השיר "נברסקה"  הוא התחלה נועזת, מפחידה. ספרינגסטין שר בקול נכאים  על רוצח ההמונים צ'ארלי סטארקווזר שאומר:  "אני לא יכול להגיד שאני מצטער על הדברים שעשינו … לפחות לזמן מה, אדוני, אני והיא היו לנו קצת כיף" דווקא המוזיקה העדינה והמרגיעה היא שיוצרת הדיסוננס הנורא. החמלה שנשמעת כמעט בכל שיר אינה יכולה להסתיר את העובדה, שאין שום נחמה ומוצא שאפשר למצוא בחשכה.
שלא כמו אלבומים קודמים של ספרינגסטין, שהקרינו  אנרגיה, רוח נעורים, אופטימיות ושמחה, השירים  של נברסקה הם רציניים ועצובים.
אחד המבקרים כתב על האלבום "אחד האלבומים המאתגרים ביותר שפורסמו אי פעם על ידי כוכב גדול בחברת תקליטים מרכזית גדולה".  ספרינגסטין בחר לא לקדם  את האלבום בהופעות. למעשה, זה האלבום היחיד שלו שלא לווה בהופעות, ונשאר אחד האלבומים המוערכים ביותר בקטלוג שלו.

Nebraska, Atlantic city, Mansion On The Hill, Johnny 99, highway Patrolman, state Trooper, Used Cars, Open All Night, My father's House, Reason To Believe

וידיאו: Bruce Springsteen Atlantic city

Bruce Springsteen Nebraska
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + = 18