עיון ביקורת

גיא ויהל, השמש תזרח, השקת האלבום (מועדון התיאטרון יפו, 8 פברואר 2018)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

אחרי שלושה אלבומים, גיא ויהל נשמעים ראש מוסיקלי אחד. משלימים זה את זה, ובמועדון התיאטרון הצליחו להעמיד מופע פופ-רוק מהוקצע ומלוטש.
אני יוצא מהביקורת על אלבומם האחרון, "השמש תזרח". הם שרים על דמויות נשיות אבודות. טון הכאב יוצא מגיא מנטש. על האלבום כתבתי: השירים אינם מבהירים את מהות ההזדהות, מי הן הנשים האבודות האלה, שהם שרים עליהן? מה בדיוק עבר עליהן?
מצד שני גיא ויהל הם מלודיסטים ממדרגה ראשונה, מעבדים ומפיקים, שמצליחים לשדר בצלילים את מה שלא תמיד מצליחים להביע במילים. מרבית השירים באלבום הן בלדות פופ תחושתיות ספוגות במלנכוליות מחניפה מרופדת בצליל אלקטרוני אטרקטיבי. זה למעשה המוטו המוסיקלי של השניים. במופע ההשקה הוא הועצם בצלילים עשירים שלעיתים האפילו על המילים. קיבלנו את השירים בתאורה אחורית דינמית וראוותנית מאוד ובביטים שהפכו לעיתים את השירים הרגישים לרוק עוצמתי.
הגיעו שירים משלושת אלבומיהם. הם פתחו ב"מרוב אושר" ו"תאמין" מאלבומם השני "שמים בוערים", המשיכו ב"ארבעים שקיעות" מאלבום הבכורה, ואז – שישה שירים מהאלבום החדש "השמש תזרח". בסיום חזרו לאלבום הראשון עם "תראי אני אוהב" ו"רצים באוויר" בפינאלה מלהיב.
המוסיקה יוצאת לנתיב המרכזי בקצב מניע בהפקת סאונד שמסייעת בהעלאת מפלס המצוקה הרגשית, מטעינה את השירים במתח. לזכותם ייאמר, כי הם יודעים לטעון כמעט כל שיר בעוצמות דרמטיות, והפעם זה לא רק  גיא מנטש. תרומתו של יהל כפולה ומשמעותית – גם ביצועים קוליים שהשתפרו ללא הכר ונגינת הגיטרה המאוד אפקטיבית כמו ב"תראי אני אוהב".
בהדרן הגיעו לפתע בוזוקי וגיטרות אקוסטיות לבמה. זה נשמע כמו ניואנס מול הרוק האלקטרוני עמוס התאורה. הקונטרסט הזה יכול לתת חומר למחשבה לעתיד – פחות הפקה ראוותנית ויותר טיפול ייחודי בכל שיר. המוסיקה האקוסטית חוברת חזק לנרטיב ומעצימה אותו. גיא ויהל הם צמד יוצרים מוכשרים, שמגיעים ממקומות של אמת וממיומנות מוסיקלית גבוהה, ועדיין הם זקוקים לשירים פחות עמוסים רגשית כדי להעניק קשת שלמה ומרהיבה יותר למוסיקה שלהם.
הופעת האורח של רד בשלושה קאברים באנגלית לא ממש תרמה לערב. היא נשמעה יותר הפסקת אירוח.

שירים: מרוב אושר , תאמין, ארבעים שקיעות, השמש תזרח, הכל יכול לקרות, יהיה טוב, לא לקחת כלום, שמים בוערים עם רד – Sex on, Crazy   ,do I wanna know ,  סעי לבד, אל תעשי מזה עניין, בא לי לדבר, בואי אהבה, תראי אני אוהב, רצים באוויר

משתתפים: תופים – שי ברוך, בס –  צוק דבוסק, סאונד – דודו שביט, עיצוב ותפעול תאורה – ליאור מיטל , הפקה מוזיקלית למופע – ג'וני גולדשטיין

צילום: מרגלית חרסונסקי

יהיה טוב

לא לקחת כלום

שמיים בוערים

תראי אני אוהב

רצים באוויר

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + = 13