עיון ביקורת
לרכישה >>

גיא מזיג, השחור החדש (בוקטוק, ינואר 2016)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה סול ריתם-נ'-בלוז

הסיום – "אם רק תדברי" הוא שש דקות שהם אנטיתזה מוסיקלית לאלבום. גם כאן שר  גיא מזיג על חוסר תקשורת ביחסי בינו בינה, אלא שהפעם – בקטן. לחן יפה, ביצוע רגיש, אבל לאן נעלם כל הפאנקי (Funk) העובר לאורך האלבום?  מדוע בחר לסיים בצליל אקוסטי ענוג מעובד לכלי מיתרים קלאסיים ולשבש ההומוגניות של האלבום?
גיא מזיג מאוהב ב-סול פאנק (Funk). הוא נמצא כל כך חזק בתוך המקצב הקופצני-הסינקופלי הזה, עד שנדמה כי המילים של השירים הם אמצעי. תן לגיטרות, לכלי הנשיפה וההקשה להעניק את הקצביות הריקודית המבוקשת, לטש בעיבודים ובהפקה המוזיקלית –  ושיחקת אותה.
קחו את "עושה קסמים ורוקנרול" – הקסם הוא במוסיקה פחות במילים. מזיג מצליח לייצר קצב של גרוב נמרץ, בשימוש בקטעי נגינה מודגשים חוזרים בגיטרות, בנגינה טובה, כשלבס יש אפקט מוביל. תוספת הקולות המזמרים, צליל הנשיפה לקראת סיום + סולו חשמלית וירטואוזי הם נדבך עיבוד חיוני. החזרה על המשפט "אני עושה קסמים ורוקנרול" אינה תורמת להתפתחות השיר, ממש כמו שהמהלך הפאנקי מחבל ביכולת ליצור יתר מורכבות בשיר. התוצאה לכן –  מעט סתמית.
מזיג אוהב את המושג "קסם" כמעט כמו שהוא מאוהב בפאנק. האלבום נפתח ב"קסם".  שיר על הקסם שבאהבתם למרות שלא הכל מושלם בה. השיר מוצלח במיוחד בעידון בהבעה  המאופקת, בחיבור של הגיטרות, התזמור לכלי מיתר  והעיבוד לקולות וסולו החשמלית שנכנס בול. יש כאן קסם.
גם "רוצה שנתממש" הוא שיעור מאלף בפאנקי מלוטש. הפעם – קולו הגבוה מצליח להתחבר למקצב התוסס והמקפיץ..מזיג שר: "אם לא נתעורר אז נישאר לנצח/ בתוך המבוך מבלי למצוא ת'פתח". המנגינה, הנגינה התזמור מחוברים  בקשר חזק עם הטקסט.
"מתעורר מאוחר" הוא מהמאכזבים באלבום. טקסטואלית ומלודית, בשיר שנפתח  בעיבוד המזכיר את הרולינג סטונס, מזיג חוזר עד לעייפה על "מתעורר מאחור" במשמעויות השונות של המילה.
ב"לבד במדבר" מנסה מזיג חשבון נפש קולקטיבי של עם במצוקה. הוא  שר את השיר בגוף ראשון: נשארנו ערומים. הדחקנו את הסיבה שאנחנו כאן. מצאנו הצדקות למלחמות, חשבנו שהבנו עם מי יש לנו עסק. בתוכנו אנחנו מתפרקים, לבד במדבר, אבל … ביחד אנחנו חזקים. טקסט של מטיף ומוכיח, שמנסה להכיל הכל על התנהלות העם היושב בציון.  התיאור מכליל ופשטני.  העניין נשאר במוסיקה שמקבלת רוח גבית חזקה  מהמקצב הפאנקי והסול,  מהקול הגבוה והמתכוון, מהתזמור המצוחצח. כל אלה אינם מצליחים להפוך את השיר למסר נוקב, או שיר מחאה אולטימטיבי מהסוג שיכול להרעיד את אמות הסיפים ולהשפיע.
ממשיכים ב"את", שיר על ההחמצה ביחסים בינו ובינה – "הייתי קרוב וכמעט/ ונדמה לי שלך לא איכפת" . גם כאן הטקסט חובר לפאנקי רוק סוער וגם כאן צל"ש על התזמור וההפקה המוסיקלית. התסכול ביחסים מגיע לרגעים האינטימיים ב"אמון", מרגע שהיא כבר פושטת את השמלה. מילה מיותרת והוא הופך ל"חשוד פוטנציאלי בחקירה". הטקסט הזה מוגש בסלואו סול פאנקי בחלוקה מדודה של המילים. המנגינה והקצב והביצוע הופכים את השיר לאחד היפים בדיסק.
בהתחשב בכך שזהו אלבום בכורה, גיא מזיג עשה עבודת מאסטר בסול פאנק עברי. הצליל מהוקצע ומלוטש, ההפקה מהודקת  ומתחברת לצבע ה – Soul  שבקול שלו, ובשורה התחתונה – השחור החדש עדיין לא מושלם, אבל הוא לחלוטין על דרך המלך.

שירים: קסם, רוצה שנתממש, מתעורר מאוחר, לבד במדבר, את, אמון, עושה קסמים ורוקנרול, כמו פעם, אם רק תדברי

מילים, לחנים, עיבודים והפקה מוסיקלית: גיא מזיג.

וידיאו: "רוצה שנתממש" 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 + 6 =