עיון ביקורת

גידי גוב, ריקוד הירח (הד-ארצי)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, פינת הנוסטלגיה

זה אחד מתקליטי  האי הבודד שלי. גידי גוב שר אירווינג ברלין, גרשווין, לנון ומקרתני, סנדרסון, אולארצ’יק רכטר וגפן. אל תחפשו קו. אלה האהבות שלו. גידי גוב. גם שלי.  זמר ג’אז? אין לי בעיה עם ההגדרה הזו. הקול הצרדרד והחם, הטאץ’ הסווינגי, ומה שנקרא ה"פרייזינג" המדוייק. גידי לוקח עוד נשימה אחת, לא רץ לפני הטקסט.
המבחר עשיר: מ"נגיעה אחת רכה" דרך "את זה ממני לא יקחו" (גרשווין), "שטח הפקר", שיר הערש הלירי של הביטלס "לילה טוב", "שיר הטמבל" של כוורת וקלפטר. וכשהוא שר "היה או אולי לא היה" של לואיז בונפה, יוצאים ממנו געגועים לימים אחרים. לגידי גוב לא בוער לצאת עם דיסק שכולו חומר חדש. הוא רוצה לבטא את עצמו כזמר.
זה האלבום הטוב ביותר שלו כזמר. פרט לשיר אחד מצוין, "נובמבר" של גפן, הכל כאן גרסאות לשירים ישנים. ההבדל המהותי- בעיבודים. עדי רנרט לקח את גידי למקומות, שהוא לא היה בהם. למעשה, זה אלבום של עדי רנרט לא פחות מאשר של גידי גוב. רנרט גייס נגנים נפלאים כעמוס עבר הדני בגיטרה, אלון נדל בבס, ישראל נחום בתופים. גם בסקציית הנשפנים נמצאים כמה אורחים מאוד רצויים כאלי דג’יברי בסקסופון, אבישי מתיה בחצוצרה. רנרט עצמו מקשט יפהפה בצלילי חצוצרה (פלוגלהורן), אולם כשנדרשת חצוצרה במימד אחר, כמו ב"אחלה עולם" ("ווט א ביוטיפול וורלד" עפ"י ג’ורג’ דיוויס וייס) זהו אבישי כהן שמנגן גדול. רנרט עיבד עם דמיון פורה, והוא לא מסתיר השפעות: "סנטנה" נמצאת ב"למה ליבי כמו קרח", המיוסיקל הברודוואי הותיק בגירסה ל"ג’יגולו".
העיבודים האקוסטיים פותחים את השירים, האלתור הג’אזי נותן להם ברוב המקרים אורך חיים לא מאולץ, לעיתים במעברים מפתיעים, שלוקחים את השיר למקום לא צפוי, במסגרת עיבוד שמנסה לצאת משגרת השבלונה. רנרט וגוב בחרו שירים בעלי פוטנציאל לתזמור מחודש, וגידי גוב נשמע חם, בוגר, נינוח, במגרש הכי טבעי שלו.

1.עדן
2.את זה ממני לא ייקחו
3.היה, או אולי לא היה
4.שטח ההפקר
5.ג'יגולו
6.העיקר זה הרומנטיקה
7.שיר הטמבל
8.ריקוד ירח 
9.נגיעה אחת רכה
10.ככה היא באמצע
11.למה ליבך כמו קרח
12.יש אי שם 
13.לילה טוב
14.אחלה עולם
15.נובמבר

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 1 = 1