עיון ביקורת

ג'ירפות , מי שלא חולם, כועס (הפקה עצמאית, ספטמבר 2017)

מוסיקה ישראלית

"קם מהשינה, זיעה קרה, לא ישן/ ומי שלא ישן לא חולם/ ומי שלא חולם כועס/ ומי שכועס כועס/ ומי שלא אוכל רעב/ ומי שרעב זאב/ ומי שזאב זאב/ וכמה מדרגות נעלה / עד שנראה זה את זה?"

הג'יראף הממושקף קם מהשינה כדי להמשיך לרשום הגיגיו. שיר שני באלבום "מי שלא חולם, כועס". הוא אחד מהם. החד גדיא שלו. אני הופך בטקסטים של ג'ירפות החמישי. ג'ירפות לא צריכות לנצל את מלוא גובהן כדי לרדת לעומק מחשבותיו. לפי הצלילים סביר להניח שהן מבינות מהות זרם התודעה שלו. זמר ששר באוריינטציה של ספוקן וורד. יאיר קז הוא בעיקר המוסיקאי, שצריך להתאים צלילים להגיגים. נדמה לי, שלכהנא לא צריכות להיות תלונות. המלאכה לא פשוטה.
הפתיח – "שבור זה גם חותך" – הוא חלק נפלא בפאזל של ג'ירפות לדורותיה. טון לחוץ, אפלולי, מבואס. "זה לא נהיה יותר קל לא לקלל, רק לברך/ והזיעה קרה קרה/ לחבק את מי שיש". קריאת Help נואשת. המנגינה והעיבוד מתחבקים.
ב"האור הזה לא קטן" – גלעד כהנא משכנע עצמו שיש תקווה לסוף טוב לסיפור שלו. ההצלה בהישג יד. "לשחות אני יכול עד החוף" ו"שום דבר פה לא גמור". התחושה של יכולת לחזור למסלול המראה מלווה בצלילים של אור. ההרמוניה, צלילי הגיטרות והחליל הם חלק מהאור הזה, שמציף את השיר ומסמן יציאה מהדכדוך וחזרה  לחיים. זהו  אחד השירים היותר חריגים של ג'ירפות. אם לדייק: אחד השירים היותר אישיים-אותנטיים של גלעד כהנא (נכתב על רקע מות אמו)
לא עם כל שיר קשרתי קשרי ידידות אמיצים. את "אם פתאום" ("אם פתאום תבוא רוח/ לא לישון ולא לנוח/ כוכב אחד כל כך מתוח/ היא תפזר אותי") אני מוציא מרשימת המועדפים. כנ"ל את "מראה מול מראה", המעביר בתזמור בקלות פחות מנסבלת למגרש החפלה הים-תיכונית. שיר של ברירת מחדל בהתבוננות שלו על היחסים בינו ובינה. כנ"ל – "שימי עין" – מילים ומוסיקה שעברו לידי.
לעומת זאת אני חוזר ל"כלבים", שיר נכאים מצוין בעיבוד אלקטרוני משדרג:
"מה עושים עם הכלבים/ כשמגיעים הזיקוקים?/ אני מוצא אותי איתם/ מתחת לשולחן/ מקשקשים על החיים/ וכולנו רועדים/ אין לנו סיבה לחגוג/ אין לנו סיבה/ כל כך חושש מן השקטים/ וגם מאוד מרעשים אז נו תגידי מה עושים" ?
מוסיקה אפלולית מבטאת את הדכדוך בהארת המציאות האישית במקום הזה. אתה מוצא עצמך עם הכלבים הרועדים מפחד מתחת לשולחן בעת שזיקוקי יום העצמאות מתפוצצים באוויר. דרכיכם מצטלבות מסיבות שונות: אתה לא מבין מה יש כאן לחגוג. הם אינם מבינים מה הרעש. אתה מנסה להרגיע אותם בסתם שיחה על החיים.
בבית האחרון – הפיצוצים הם כבר הדבר האמתי. כהנא בודק את נושא הפיצוצים בהיבט כפול של עצמאות ומלחמה, זיקוקין של שמחה או רעש פיצוצי הטילים. מילים פשוטות – איך חיים נורמאלים במקום שהמציאות אינה מאפשרת חיים נורמליים. להיכנס לשגרה? לעבור לסדר היום? להדחיק? הבית האמצעי מנסה לפתור את ההתלבטות ביחסים בינו ובינה. הוא מבין שהבעיות שלו לא יקלו על היחסים ביניהם. מציע לה ללכת עד הסוף, לקחת הכל ממה שיש מהחיים הפשוטים שלהם.
המוסיקה המהורהרת, הטון הנוגה-שקול של כהנא, ליווי הקלידים היפהפה, הקצב האיטי, הקולות השמימיים מכילים את התובנה של – לא יודע איך לחיות פה/ מה לראות את הטוב או את הרע?
התאהבתי ב"ניסיונות וניסים", שיר סלואו בטעם של פעם שאומר: "אם אני לא עולה באש היום/איך אאיר הלילה?/ מישהי אוהבת רק אותי/ אלוהי הלילה/ ניסיונות וניסים / את מושלמת גם כששונאים/ גם כשנלחמת/ אין סיכוי אני שותק/ לרוב אני מיעוט צודק/ כי הכל קורה בינתיים/ מאוהבים פעמיים/ הכל קורה בינתיים /רק בעיניים".
עוד אחד שאני לוקח מהאלבום: "בעברית" – על מי שרוצה לעשות הכל בעברית, אבל מבין את הבעיה. "אומרים שבחו"ל כמותי כל יכול". הלהקה חוזרת על כל משפט של כהנא במעין ריטואל קברטי מלווה בס שהוא חלק מזרם התודעה המושר בעיבוד שמותח את השיר בסיומו בצלילים ללא מילים.
ג'ירפות – לא נועדו לכל משתמש. גם האלבום החמישי מאגד עוד חלקים ביזאריים מזרם התודעה גלעד כהנא, יוצר נרטיבי לא קונבנציונאלי, שכותב בחשיבה אסוציאטיבית, שצריך לחפש את ההקשרים הרעיוניים על פני הרצף. מי שמצרף את החלקים שלו לאיזשהו שלם הוא ההרכב המצוין – שמייצר מוסיקת רוק  מקורית ייחודית ובעברית.

ג'ירפות הם: גלעד כהנא – שירה, ארז רוסו – גיטרות, יאיר קז –בס, אסי ששון – תופים

שירים: שבור זה חותך, מי שלא חולם, כועס, האור הזה לא קטן, הכלבים, אם פתאום, מראה מול מראה, ניסיונות וניסים, שימי עין, בעברית

ביקורת: מופע השקה של ההאלבום

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “מי שלא חולם, כועס

  1. ביקורת מעולה נהנתי לקרוא
    (פיל פילון)(23/09/2017)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 4 =