עיון ביקורת

דודו טסה, "הגולה" השקת האלבום (האנגר 11 ת"א, 26 נובמבר2016)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית

ב-2005, בתיאטרון תמונע בת"א, שמעתי את דודו טסה שר: "אני חייב להספיק כל מה שהעולם מציע, וכל זמן שהאור מגיע" (השיר "אני רץ") 11 שנה אחרי, האנגר 11, אתה מבין שהאור הגיע והציף. בגיל 38 דודו טסה יכול להגיד: ואללה, הספקתי. שיחקתי אותה. אני מה-זה-רץ. כל הכיוונים וההשפעות מתלכדים למוסיקה שיוצאת מהעצמות שלו, מתוך יכולת להיות ישר עם עצמו ועם החומרים שלו, כמו השירים שנולדו מתוך מצוקה וייצרו קולות וצלילים של פעם בחיים.
סיבת ההתכנסות: אלבומו ה-11 "הגולה", שיצא שנתיים אחרי "עיר ובהלות", אלבום קונספטואלי מסעיר, שחלקו (המילולי) נרקם בין דודו טסה לגלעד כהנא. יצירה העוסקת במשבר יחסים טעון, חסר תקווה. אלא שמהאלבום הזה נכנסו שני שירים בלבד – "הגולה" ו"זנב זאב" ואילו מ"סחרחורת" מ-2012  – ארבעה שירים. – "לא מרגיש טוב" בדואט עם אביתר בנאי, "עם חלומות כאלה", "יש בינינו בית" ו"צריך".
טסה משלב שירים מכל האלבומים ומגשים למעשה את מה שרצה להגשים – מופע פופ ורוק אקלקטי עם מוטיבים אתניים, מפגש נדיר בין מערב למזרח. טסה מצליח לרקוד על כל החתונות ולהישאר עצמו. הוא חרש  את הרפרטואר שלו, הגיע עד "בסוף מתרגלים להכול", "איזה יום", "מגיע לי יותר" ו"משטרה". דודו נתן ייצוג לשירי "הכוויתים", ולא פסח על  להיטים גדולים כמו "מעליות", "אני רץ" ובסיום  – סולו מופתי מעורר ריגושים של "אני גיטרה", שירה של נעמי שמר המוכר מבני אמדורסקי. ללא ספק – הקאבר הטוב ביותר של השיר הזה. והנה גם משהו משירי "ארץ ישראל", המצטרף לפסיפס המרתק שלו שמציג תעודת זהות אמנותית מגוונת אטרקטיבית הנפרשת על שלל סגנונות – פאנקי, פופ, רוק מזרחי.
עם ברי סחרוף הוא שר "לאן תקחי אותי היום". הבנאדם הכואב-דואב ומיואש שמבקש חמלה, הגם שבריחה כבר אינה אפשרית. הדרמה האישית מגיעה בשני קולות – קולו הרגשני-גבוה-הנואש-דרמטי-מקונן על אובדן התקווה.  הקול השני של ברי סחרוף – מפוקח, מסביר, רציונאלי. השניים נשמעים כשידוך של הפרייה הדדית.
בעיבודים ובהפקה של טסה את ניר מימון קיבלנו מארג רוק-אתנו-פוסט מודרני של גיטרות חשמליות, כלי מיתר (שכוסו לעיתים ע"י הגיטרות), כלים מזרחיים, ומוסיקה אלקטרונית במפגן של תאורה משדרגת. שמענו דודו טסה שמעניק למילים עוצמה פנימית, שפוגשת את מיתרי הקול, טסה, שמתחבר למקורותיו ומחבר את כל חלקיו לשלם כדי להציף את הבמה באור גדול.

נגנים: דודו טסה – גיטרה ושירה, ניר מימון – בס, ברק רם – תופים, אריאל קסיס –קנון, קלידים, רביעיית מיתרים: ניצן קנטי, יוליה קליין, מאיה לי רומן, נטע מיימון, גיטרה אקוסטית – יואב אוסטרייך

אורחים: ברי סחרוף אביתר בנאי

שירים: עיר ובהלות, יש בינינו בית, איזה יום, שכחתי לאהוב, באת עם השקט, עם חלומות כאלה, בדיוק בזמן, מגיע לי יותר, לולה, בסוף מתרגלים, צריך, לא מרגיש טוב – עם אביתר בנאי, מתנות – אביתר בנאי, שביר – עם אביתר בנאי וברי סחרוף, לאן תקחי אותי – עם ברי סחרוף, עיר של קיץ – ברי סחרוף, לא תר'יב – עם ברי סחרוף, יאם אל עביה, פוגל אל נחל, קחי אותי לטייל, הלילה לא, זוזי, הגולה. הדרן: זנב זאב, משטרה, מעליות, אני רץ, אני גיטרה

צילום: מרגלית חרסונסקי

יש בינינו בית

הגולה

אני רץ 

אני גיטרה 

גלריה
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “"הגולה" השקת האלבום

  1. ברק קרם(; תודה רבה.
    (ברק קרם)(27/11/2016)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 1 =