עיון ביקורת

דוד ד'אור מארח את מרק קקון ותומר הדדי, משהו טוב (מילים : דוד ד'אור ומרק קקון לחן: תומר הדדי ודוד ד'אור עיבוד והפקה מוזיקלית: תומר הדדי, ינואר 2019)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

שיר לאירוויזיון? בבקשה. בשביל מה כל הריאליטי המייגע של "הכוכב הבא", כשדוד ד'אור מגיש שיר על מגש לאירופה? האמת: אני לא אוהב ערבובי שפות בשיר אפילו כשמדובר בחיבור בין פופ לראפ. אם עברית – אז עד הסוף. אם צרפתית – אז רק צרפתית, אלא אם כן לשידוך בין השפות יש משמעות שהיא חלק מרעיון כלשהו. לא מצאתי בקומוניקט שנשלח עם השיר תובנה כלשהי למיזוג הזה.  קוסמופוליטיות? נראה שיש כאן מגמה מסחרית מובהקת: שיר בעל פוטנציאל לסובב גלובוס בעיקר בארצות הדוברות צרפתית. גם המסר חוצה גבולות: משהו טוב מגיע אחרי משהו רע.  אהבה כברירת מחדל. "את תמיד אומרת/ משהו טוב מגיע אחרי משהו רע/ ושתמיד צריך לבחור לאהוב/ כאילו יש לנו ברירה". מישהו יתווכח? מוסיקלית – יש כאן צירוף מלודי-הרמוני יפה, פופ משובח, במנגינה, בקצב, בהרמוניות, בקול של ד'אור שמוליך את השיר. הראפ בצרפתית – לא משתלב. שתי שפות זרות זו לזו. בוידיאו יצרו זהות חיצונית בין הפרצופים של הזמרים, כאילו מדובר באדם אחד. הטריק הזה מעיד על המגמה, אבל כאמור השידוך מצלצל שעטנז בעייתי.

C’est bien au pays de l’amour/Au seuil de non-retour
On n’a pas d’autre choix, crois-moi, que de vivre au jour le jour
Dans ce monde de brutes, abrutis par les confettis, Mahatma Ghandi, bannit, proscrit et sûrement incompris
את תמיד אומרת/ משהו טוב מגיע אחרי משהו רע/ ושתמיד צריך לבחור לאהוב/ כאילו יש לנו ברירה
וכשאני פוחד ולפעמים מועד/ את מחבקת אותי בכל הכח/ את לוקחת אותי אל הים/ דברים נראים אחרת משם
הוווו מכאן הכל פתוח/ הווו עושה לי מצב רוח טוב/ האופק קצת יותר קרוב
Wahya lala”, souvent tu me dis perds-toi"/ Que c’est le seul moyen de trouver mon chemin/ “Wahya l’ghzala”
את תמיד אומרת/ כשדלת נסגרת נפתח לך איזה חלון/ ובכל הזדמנות שעוברת/ הרווחת איזה ניסיון
וכשאני פוחד ולפעמים מועד/ את מחבקת אותי בכל הכח/ את לוקחת אותי אל הים/ דברים נראים אחרת משם
הוווו מכאן הכל פתוח/ הווו עושה לי מצב רוח טוב/ האופק מתקרב לחוף
C’est bien au pays de l’amour,/ Au seuil de non-retour,/ On n’a pas d’autre choix, crois-moi, que de vivre au jour le jour
Dans ce monde de brutes, abrutis par les confettis, Mahatma Ghandi, bannit, proscrit et sûrement incompris
Et quand je me rebelle, ma belle, tu te fais la belle, alors j’ai envie de faire de plus belle
Quelle tentation c’était pour moi de me faire la malle, j’ai le mal de sensations, c’est peut-être pas plus mal
C’est bien au pays de l’amour, amour/ On a envie de vivre au jour le jour/ C’est bien au pays de l’amour, amour
On a envie de vivre au jour le jour/ C’est bien au pays de l’amour,
את תמיד אומרת/ משהו טוב מגיע אחרי משהו רע/ Et au seuil de non-retour/ ושתמיד צריך לבחור לאהוב
כאילו יש לנו ברירה
C’est bien au pays de l’amour, au seuil de non-retour/On n’a pas d’autre choix, crois-moi, que de vivre au jour le jour
Enfin apaisé, caressé par tes baisers/ Enfin arrive l’éveil sous ce doux soleil
את תמיד אומרת/ משהו טוב מגיע אחרי משהו רע/ ושתמיד צריך לבחור לאהוב/ כאילו יש לנו ברירה
C’est plus pareil/ C’est plus le même réveil

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 − = 5