עיון ביקורת

דויד ברוזה, האנשים הלא נראים (מילים: צרויה להב לחן: דויד ברוזה עיבודים והפקה מוזיקלית: יונתן לוי הפקה: לואי להב, ספטמבר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

 צרויה להב כתבה על האנשים הלא נראים, כל אותם פליטים הנמלטים ממלחמות, דיכוי וחרפה, חלקם ייעלמו בין גלי הים, חלקם יכלאו במחנות מעצר.  היא אינה מדברת רק על העוול המתרחש מול מקהלות פוליטיקאים שממשיכים בהצגה הגדולה שלהם מבלי להושיע. השיר הוא על עולם כמנהגו נוהג. הרוע הטבוע ביסוד הקיום בעולמנו – "כי העולם הוא גלגל רולטה של אדונים וספסרים".
דויד ברוזה מעולם לא הגדיר עצמו זמר מחאה. בשיר הזה הוא זמר מחאה. דווקא השירה ה"שקטה", הרגישה שלו נוקבת ומחלחלת. ההפקה האקוסטית מסייעת להעניק לשירתו את המשמעות הנוקבת. הפריטה בגיטרה, צליל החצוצרה  – מחוברים לשיר בחיבור מדויק. עיזבו טרנדים, אנחנו בתקופה, שיש צורך דחוף בשירי מחאה שיחזירו מחדש את צלם האדם השפוי. השיר הזה מחזיר.

הערב בצעיפים של דְיוֹ / מדליק אורות מתעתעים
משליך את שאריות היום / לאנשים הלא נראים
הם נמלטים אל כל סיכוי /ממלחמות, דיכוי, חֶרפָּה
הרוע מתפאר גלוי / גם מול ספינת פליטים טרופה
מי ייפול על הברכיים / יבקש סליחה
ייתן מקלט וינחם / מקהלת פוליטיקאים
עברה פה בדרכה / לתיאטרון אחר
כי העולם גלגל רולטה / של אדונים וספסרים
אבל כל פִּרצת גדר היא פתח / לאנשים הלא נראים
בין מחנות המעצר / ומחסומי המעבר
רק שלא נהיה מחר / האנשים הלא נראים
מי ייפול על הברכיים / יבקש סליחה
ייתן מקלט וינחם / מקהלת פוליטיקאים…

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 8 = 14