עיון ביקורת

דור המבול, שבוי (מילים ולחן: אדר ובר אלפנדרי עיבוד והפקה: בנואה נחייסי וטל רונן, יוני 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

מה רוצים להגיד? הניסוח במשפט הראשון של השיר מסורבל. באיזו טרחה מדובר? מילת הגוף "זה" מערפלת ומכבידה.  לאן בדיוק "לחזור בבטחה". גם בהמשך חוזרים כמנטרה על המשפט – "האם זה שווה את הטרחה". מה בדיוק נגמר ומה הפך ממתוק למר? מהו השבי עליו מדבר הדובר בשיר? המשפט הכי נהיר בשיר הוא "מוכר עיקרון עבור ריגוש", וגם הוא אינו מתחבר  לתובנה בהירה. מה העיקרון עליו ויתר? השאלה – "למה אנחנו מחכים" נשמעת בקונטקסט הזה סתמית. תלויה באוויר ללא אחיזה בתובנה של ממש. המוסיקה האקוסטית נוגה, באוריינטציה של פולק, הטון הגבוה דרמטי עד נואש, מטפס עד פלצט בניואנס מלודי יפה ב "ואולי זה נגמר, ממתוק זה הפך למר". יש כאן תרגום של נואשות למבע רגשי אמיתי, אלא שהוא נשמע מעט אנמי, אינו מאתגר במונחים של הדבר הבא במוסיקה המקומית.

דור המבול הם: בר אלפנדרי, אדר אלפנדרי, נעם טמיר ואורי מנחם 

קליפ: תסריט – איתמר כהן בימוי וצילום – ג'י לץ

האם זה שווה את הטרחה? או שאולי עדיף לחזור בבטחה 
מוכר עקרון עבור ריגוש, או שאולי עדיף כבר לא לחוש 
ואולי זה נגמר, ממתוק זה הפך למר 
ואולי יש סיכוי, לעד אשאר שבוי 
סחור וסחור כמו מתים מהלכים, למה אנחנו בכלל מחכים 
סחור וסחור באותו המשחק, איך נדע אם נבכה או נצחק 
האם זה שווה את הטרחה? 
תוהה אם זה טוב או אם זה רע, או שאולי עדיף לחזור חזרה 
עוברת דקה עובר עוד יום, הזמן עומד לו במקום 
ואולי זה נגמר, ממתוק זה הפך למר 
ואולי יש סיכוי, לעד אשאר שבוי 
סחור וסחור כמו מתים מהלכים, למה אנחנו בכלל מחכים 
סחור וסחור באותו המשחק, איך נדע אם נבכה או נצחק 
האם זה שווה את הטרחה?

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 5 = 3