עיון ביקורת

אסף אברבוך והשמועה, צפה להפתעות (הפקה עצמאית, אפריל 2016)

מוסיקה ישראלית

"צפה להפתעות" בסיום הוא שיר מתבקש לאחר תשעה שירים' שעוסקים בשגרת המציאות מזוויות שונות, אכזבה מקשר עם בחורות, ניסיון למצוא את האושר הנכסף בעתיד במקום אחר, העדפת הלבד על פני הביחד, הילדות על פני הבגרות, מבט על מי שאינה חיה בשלום עם עצמה או בורחת מעצמה, הזדהות עם מי שלא יכול לחזור כבר אחורה לילדות, אבל צריך להתמודד עם מציאות מכוערת, וגם העמדת האישי מול מה שמתרחש במדינה.
מן השגרה הכאובה הצליח אסף אברבוך ליצור אלבום פופ עשיר, אותנטי, לא שגרתי, שיש בו תערובת של מצבי רוח, גוונים יפים במלודיות, עיבודים משדרגים, קונטרסטים סגנוניים, שירים שביחד יוצרים איזושהי לכידות מוסיקלית המעידה על כישרון ופתיחות.
האלבום נפתח ברוק גיטרות  ישיר – "את ראויה לדעת" הבעה עוצמתית ונרגנת של תסכולו של אוהב מאוכזב. "בסוף הדרך" הוא שיר על חיפושי אושר, אסף אברבוך והשמועה מצליחים לחבר לחן קליט, לקצב שעולה על הנתיב המרכזי מבלי שזה יישמע מיינסטרים דביק של להקת בנים שגרתית. הקול העוצמתי והמתכוון של אברבוך נתמך בהפקה מוסיקלית מהוקצעת, שמצליחה לחבר אקוסטי, חשמלי וקולות מזמרים עם צליל מיתר בסיום.
ב"היא" אברבוך ושמוליק דניאל (שותף לעיבודים) עושים שימוש יפה בטכניקה המוכרת מג'ורג' מרטין בשירים של הביטלס – הקלטות במהופך בטקסט שמדבר על … מי "שקוראת ספרים מהסוף להתחלה", חושבת שהאושר מתחבא לה, חוזרת לילדות. שיר פופ נפלא מבחינת מנגינה-עיבוד-שירה דרמטית במנעד גבוה לא צפוי. פחות אהבתי את העצות הנדושות שהדובר בשיר מנסה לחלק לה – "אל תפחדי לקחת את החיים לידיים". הדידקטיות הזו אינה קוהרנטית לטקסט.
גוון מוסיקלי אחר: הקלילות המצועצעת של "אוכלת לא אוכלת" על אנורקטית שאוכלת את עצמה אבל לא אוכלת, נותנת לא נותנת. פופ נעורים רקיד מקושט בקולות "לה לה לה" נשיים. משב רוח מחויך על נושא רציני מאוד. הקונטרסט – "פיטר פן" בלדה נוגה בטעם שנסון בצליל אקורדיון בתערובת של סיפור על "המטומטם", שעוד מחכה שהיא תחזור אליו, אבל ירים ידיים וייתן לחושך להיכנס אליו. אסף אברבוך שר את השיר הזה ברגש גואה, ושוב מצליח לטפס יפה במנעד כדי להביע הזדהותו.
ההזדהות עם דניאל בשיר "דניאל", שהילדות כבר אינה מגינה עליו, ומסתיר "הכל בפנים, לא חושף את הפצעים" מול כיעורו של העולם, מתפתחת מצליל מינורי ומטון נוגה לשיר דרמטי של זעקה וקולות רקע שמעטרים. מהשירים הטובים באלבום.
ב"עשרים" אסף אברבוך עורך רשימה של עשרים פריטים (סיגריות, דקות, שנים, סיבות). מה כל כך דחוף כדי לשגר אמירות נדושות כמו "אין אושר במתנה" ו"כל ירידה היא גם עלייה". ארקדי דוכין הצטרף לשיר הזה להשתתף במניפסט האושר הנדוש, שניצל מטביעה במים שדופים בזכות המנגינה, ההפקה הרוק-אקוסטית המהוקצעת והטון הגבוה-עד-פלצטי של אברבוך, שנשמע כמי שעומד אישית מאחורי הדברים.
ועוד קונטרסט חד: "עובדים עלינו" רוקנרול שמח וישיר, מעין שיר מחאה על מציאות של הבטחות גדולות שלפני הבחירות – ו"אנחנו לא לומדים".
הסיום – "צפה להפתעות" – דו"ח אישי על מסע חיים שנע בין הרצוי למצוי, בין חלום לאכזבה, איזושהי תקווה שיתרחש משהו שאין לך מושג מהו, והמסקנה-תובנה – אם תתעסק בתוצאות תחמיץ את כל דרך המסע. הנרטיב נארז במנגינה ובמהלך מוסיקלי, שמוביל את המאזין  לנתיב בהיר כמעט כמו המחשבה הבהירה והמפוקחת של הטקסט. השיר מתפתח בהדרגה  – עובר מאקוסטי לגיטרה חשמלית ולקולות. העיבוד משדרג בצורה בולטת. המוסיקה מתעצמת למבע אופטימי, הופכת למעין המנון בסיום בנימת נחמה – "והמסע הזה שלך/ הוא של כולם".
המסע המוסיקלי  של אסף אברבוך הוא הוכחה שאפשר לייצר פופ אמין בעברית. הוא מסתמן כיוצר מיוחד בעל כישרון מלודי ויכולת להיות סטורי-טלר משכנע של עצמו.

שירים: את ראויה לדעת, בסוף הדרך, היא, אוכלת לא אוכלת, פיטר פן, עשרים (עם ארקדי דוכין), דניאל, עובדים עלינו, עד יום, צפה להפתעות

השמועה הם: אסף אברבוך – גיטרות ושירה, תמיר ביידר – תופים ושירה, אור סלע – בס ושירה, ארנון זיו – קלידים ושירה, דן רוז'ינסקי – גיטרות ושירה

עיבודים והפקה מוסיקלית: אסף אברבוך ושמוליק דניאל.

וידיאו: "צפה להפתעות" 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 4 = 5