עיון ביקורת

דני רובס, הופעה לעיתונאים

טרום מופע, מה נשמע, מוסיקה ישראלית

דני רובס הכניס אותי להתלבטות אחרי ההופעה האינטימית לעיתונאים במועדון פפאיתו. על מה ולמה? אחרי 8 שירים עם ההרכב המלא שלו, בביצועים טובים מאוד, שאלתי את עצמי: למה שאשרך דרכי למופע שקיעה באמפי שוני בחודש הבא? הופעת הצהריים בהחלט העניקה תזכורת מרעננת לדני רובס נכון לעכשיו, תמצית טובה ונכונה מכל מה שרצינו לקבל ממנו   – שירים מהחדש, להיטים ישנים, שצברו מאות שעות במה. גם לא היתה תחושה שיצאתי משם עם חצי תאוותי בידי. אני משאיר את השאלה פתוחה ביני ובין עצמי. נימוקים בעד (שוני)  מופע ב"פאפאיתו",  במיוחד כשהוא נעשה באמצע היום,  אינו יכול להתחרות באווירה של שוני.  המקום השוכן בין רחוב שלמה ׁ(סלמה) הסואן ובין שכונת פולרנטין משרה בשגרת היומיום אווירה קז'ואלית מפויחת משהו. חוץ מזה עיתונאים הם לעיתים מצב של הופעה לשורות ריקות.
אז מה חדש אצל רובס? את  האלבום החדש "לקראת" כבר שמעתם? אה, נכון, היום כבר לא רוכשים אלבומים. אמן צריך אותם קודם כל בשביל עצמו. קידום – רק באמצעות להיטים שהרדיו משמי בלופים. עולם הפוך: ההופעה היא שעשויה לקדם מכירה שלאחריה. מילים פשוטות: ההופעה צריכה לגרות קהל להגיע למוסיקה המוקלטת. זוהי פריבילגיה השמורה לזמרים ומוסיקאים. מה יעשו סופרים ומשוררים? לפי השירים החדשים, צריכים להגיע להופעה. קבלו דוגמאות.

נגנים: אילאיל תמיר רובס- הקשה, שירה, אורי וינשטוק – קלידים, עמית יורגנסון – גיטרה, רן יעקובוביץ' – תופים, מיקי ורשאי – בס

"לקראת" – ביקורת אלבום

בדרך אל האושר

משהו מתחיל מחדש

פנים ושמות

לא נרדמת תל אביב

מוקפת אור 

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + = 4