עיון ביקורת

תומר עפרון , הולך לאיבוד (הפקה עצמאית, יולי 2018)

מוסיקה ישראלית

תומר עפרון "הולך לאיבוד" ביחסים בינו ובינה במנגינות פשוטות, בעיבודים אקוסטיים בהירים. בטון רך, בהבעה לא דרמטית. סינגר סונגרייטר מעט נוגה, מעט ענוג ששר בלי להיסחף:  "מה שביני ובינך עכשיו / נמצא מול הנוף החולף / ולא מתעייף גם עם בוא הסתיו העוטף / מה שביני ובינך זה קרב / על כל מה שלא מתממש / אט מתייאש עם בוא התו הרועש / כי זה בא והולך איתך / זה בא והולך / לא מתפשר איתך /לא מתפשר".
האלבום נפתח בטוןן של שנסונר מפוקח ששר "אני משוגע/ קראתי לך בית… ופתאום ופתאום היה נראה לי רע, מאוד" – צליל חצוצרה מייפה את ה"סיפור" של מי ש"רואה רחוק" ומרגיש כמו "בלון תלוי על חוט". במסעותיו האבודים יגיע עפרון ל"גדר" בזרם תודעה שמעורר זכרונות/ געגועים לאותה גדר של בית ש"שמרה עליו", וגם ישיר שיר הלל למנגינה שלו באותה נינוחות מפוקחת, לעיתים נוגה, לעיתים מחויכת,  שעוברת לאורך האי.פי. הוא נשמע רומנטי-עצוב-מתנצל משהו,  כשהוא מתוודה על רקע הנתק ממנה – "מגיע לך הכל / מגיע לך יותר מזה". ב"הולך לאיבוד" תומר עפרון שר על חוסר בהירות/ ודאות ביחסים בינו ובינה שמכניסים לתסכול. הולך לאיבוד – בדרך שהיא מגיבה אליו. זה לא רק מה שהוא מרגיש כלפיה, אלא גם מה שהיא חשה כלפיו – דרך מבטו ("היא קצת נזהרת/ רק שלא אדע'/שלא אהיה כאוב"). צליל האקורדיון מוסיף צבע "שנסוני" אפקטיבי לשיר.
עפרון שר בדרך כלל בטונים נמוכים,  שירי פולק צנועים באיפוק וברגישות, בהגשה פשוטה, בעיבודים פונקציונאליים.  הוא אינו מתיימר להראות קול גדול ולהיטי ענק קורצי פלייליסט גלגלצי. שומר על מסגרת אינטימית צנועה ויפה. עדיין זה מרגיש  התחלה יפה של משהו שדורש המשך.

שירים: משוגע, גדר, מנגינה שלי, מגיע לך הכל, הולך לאיבוד, מה שביני ובינך

** תומר עפרון, בנם של סי היימן ורן עפרון, מופיע בשנתיים האחרונות עם "הפרחים של עפרון", להקת סופט רוק ישראלית, חלקם בוגרי ביה"ס רימון. הם הופיעו בין השאר בפסטיבל הפסנתר ושרים גם את השירים של תומר וגם את השירים של סבו, נחום, נחצ'ה, היימן שהלך לעולמו אשתקד.

וידיאו: "הולך לאיבוד"

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 − 3 =