עיון ביקורת

הלך הפלא נשאר הילד, על ילדים ותעשיית המוסיקה (דצמבר 2017)

מה נשמע, מוסיקה, מיוחד

נועה קירל  בת 16 נחשבת כוכבת הפופ הגדולה בישראל, תופעה שלא נראתה בעבר. מיליוני צפיות, אלפי הורדות, מובילת קמפיינים. קירל היא מוצר מוצלח לפי דרישה, שנבנתה כדי לשרת את התעשייה, בטח בתקופה כמו חנוכה. קירל כבר למדה את כל התחבולות בתחום הפרסום והמוסיקה – איך לפנות לילדים, להוריהם ולרחבות. האם היא צריכה להוות דוגמא לאלפי ילדים והוריהם, שמחפשים איך להיות כוכבים?
כוכבים צעירים הם תופעה נדירה, ונדיר אף יותר למצוא כוכב צעיר שלא כבה במהירות. מה מבדיל בין ילדי הפלא ששורדים לאלה שנשכחים? כמה מייקל ג'קסונים וג'סטין ביברים קיימים בעולם?
בישראל המסגרת לילדים מזמרים היתה בעבר פסטיבלי הילדים.  כל שנה קאסט אטרקטיבי חדש שהולך עם בידור ממוסחר, הרבה קיטש בחסות המוני ישראל. ילדי הפלא של אז נשארו ילדי פלא עד שהשתנה להם הקול. והתאיידו בדרך כלל. לא התפתחה כאן תעשיית מוסיקה של ילדים, פרט לתופעות חריגות כמו גילי נתנאל ילד פלא מקומי בן 12 עם קול פעמונים, בן טיפוחיו של המוזיקאי שייקה פייקוב. שייצג את ישראל באירוויזיון שבשוויץ עם השיר "דרך המלך" יחד עם גלית בורג בשנת 1989. מכל הטררם זכור הזיוף הנורא שלו בתחרות. נתנאל עוד הספיק להוציא אלבום סולו לפני שירד מן הארץ ונעלם.  בימים ההם ילדים זמרים בדרך כלל לא הפכו לזמרים כוכבים בשירות התעשייה.
היום אחרי בית הספר למוסיקה, הילדים הופכים לכוכבים "מבוגרים"  עם כל מה שמסביב.  קחו את אגם בוחבוט. חגגו לה עכשיו 14 עם סינגל בו היא מסלסלת תפילה לבורא עולם כמו זמרת מבוגרת. מה היא עברה בחיים שכך היא  מתבכיינת בשיר הודיה לאלוהים?  אני מטיל ספק ביכולת של נערה בגילה להכיל תוכן שמוכתב לה.
יש לה קול והיא עושה בו שימוש, שזמרות בוגרות ממנה היו קונות. מצד שני: אגם בוחבוט עובדת על מתכון שירה מנייריסטי, שישרת את הסלסול  הבא שלה בכל שיר נוגה. מה שאומר שמכינים כבר כוכבת על תקן מבוגרת, עם מנגנון שכולל גם משרד יחסי ציבור.
ילדים שרים שירים שאינם בדיוק מתאימים לגיל שלהם. אני יכול להזכיר את שי המבר (13) ששרה "בדידות", במקור שיר צרפתי של סרז' למה המוכר מיזהר כהן. שלו מנשה בזמנו בן 11, בעל תכונות מולדות של זמר ענק, שרת "ניצחת איתי הכל" של עמיר בניון. מה לבן 11 ולשיר כזה?  מישל כהן (אז 13.5) ששר "אל תשליכני לעת זקנה". ילדי פלא הם נמצאים גם בתעשיית הסלסולים. ילדים כמו שריף ומוג'דה כיכבו בזמנם על במות המועדונים.
צריך גם להודות:  אתה לא יכול שלא לתת לזמרים כאלה בעלי קול נדיר ומוסיקליות עילאית לא להיחשף. בסך הכל, הורים  מתים לחשוף את הילד שלהם, במיוחד שהוא  הכי מוכשר בעולם. הם אינם חושבים על ההמשך. בסוף רוב הילדים האלה, כמו כל פליטי הריאליטי, מגיעים למקום רדוד ללא אופק, כי הרוב לא נועדו להיות כוכבים. רוב הילדים, לא באמת יודעים לשיר. אין להם איכויות בולטות או יוצאות דופן. סתם ילדים עם קול שלא התחלף. כמה רחוק הם יגיעו בחיים? סביר להניח שלא ממש רחוק
האם זה שווה את המאמץ? ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות עלולים לחוות פגיעה  בפרטיותם, פגיעה ביחסים בתוך משפחתם ופגיעה בגין קבלת טיפול שאינו מקצועי ומתאים. מה שבטוח: בישראל כיום אין הגנה על ילדים המשתתפים בתוכניות מציאות. האם ילד מצליח מוגבל על-ידי הפחד שלעולם לא יוכל להתעלות על הצלחתו הראשונה, האם יהיה מסווג לעד כ"כוכב צעיר"??
כוכבים צעירים שמתגברים על משוכות פסיכולוגיות הם בדרך כלל בעלי דחף יצירתי המאפשר להם להמשיך וליצור, והם מסוגלים גם לעשות הפרדה בין הצלחתם המטאורית לזהותם כבני אדם. אצל כוכבים שלא מסוגלים לעשות זאת, גדל הסיכוי להישאר בגדר הצלחה חד-פעמית. בגיל 18 קשה לדעת אם הצלחה נובעת מכישרון אדיר או ממזל אדיר. אלה שממשיכים להצליח לא מתעסקים בשאלה הזאת, גם אם העולם ממשיך לנסות ולגלות את התשובה.
עוצמות הריגושים עם ילדים – מוכפלות ומשולשות, וכאשר מדובר בתוכנית טלוויזיה עם רייטינג מטורף, התגליות כבר אינן על תקן של גילוי ילדים מוכשרים, אלא שכירים של משרדי אמרגנות שרוצים לעשות עליהם כסף. ללכת על זה? שאלה לא פשוטה שתמשיך להעסיק הורים רבים, שרובם ככל הנראה ייכנעו לתאוות הפרסום ולאשליה שהילד שלהם יהיה כוכב גדול.

נועה קירל – קילר

אגם בוחבוט – חוזרת אליך

שי המבר – קרוב אליך

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + = 17