עיון ביקורת

הקשר הצרפתי , שירים מתורגמים דיסק 1 (הד-ארצי, 2006)

אוספים, מוסיקה ישראלית, מוסיקה צרפתית

יש כאן הרבה שירים, שממשיכים להפעים. "אהבה בת 20" של ז'ק ברל ששר יוסי בנאי ב-1972, "סיפור של אהבה" (מישל פוגן) שמבצעים דני ליטני והבזאר הגדול מתוך המופע "הבזאר הגדול" (1978), "בדידות" (סרז' לאמה) ששר ב"כוכב נולד" הראל סקעת, וכאן בביצוע מרגש של יזהר כהן (1974) נוסטלגיה, רומנטיקה. המכנה המשותף – שירים צרפתים. מה כול כך משך יוצרים מקומיים לשנסון הצרפתי? שאלה טובה שדן אלמגור מנסה להשיב עליה באריכות בקטע בתוך ספרון הדיסק. היו כאן כבר בשנות החמישים קשרי אהבה גדולים לגדולי השנסון.
בואו נגיד ככה: כשיש שירים של ז'אק ברל, לאמה, אזנבור, ברסנס, מוסטקי – לא צריכים הסברים. פשוט חוברים לשירים האלה. כול השאר זה שאלה של תרגום ואינטרפרטציה.
בביצוע "לה מאמא" המוכר מ"לה בוהם" אני מעדיף את אזנבור על פני הרגשנות של אבי טולדנו (1974) למרות שהביצוע האמוציונאלי בהחלט מעורר את בלוטות הנוסטלגיה. את "החיים בורוד" שרה סנדרה ג'ונסון במופע "פדם פדם פדם" שהוקדש לגדולה מכולן – אדית פיאף. גם כאן המקור מועדף על פני הביצוע הפומפוזי. ג'ונסון תחזור גם "לא אין בי צער" מאותו מופע.
נוסטלגיה? אריק איינשטין שר בקול הבריטון החם "הלילה הזה" של לואי דוגל שתרגמה דפנה אילת ועיבד סטו הכהן. איזו ביצוע יפה היה לאיינשטיין ב-1966 (האלבום "שר בשבילך")
ישראל גוריון, גם הא מחסידי הזמר הצרפתי, שר "הנה הבאתי לך בוטנים" מהמופע "עולמו של ז'ק ברל" (1970) אני רוצה לשמוע את יוסי בנאי בשיר הזה. מתאים לי יותר לסוג ההומור, לטון והרוח של השיר.
את יוסי בנאי נקבל ב"אל תלכי מכאן" שתרגמה נעמי שמר ועיבד רפי קדישזון לאלבום "אם נדע לאהוב" (1984) זה שיר שדורש ביצוע מופתי. בנאי שר את זה אולי לא מופתי, אבל מספיק מרגש כדי להפעים.אגב בצרפתית זה נקרא "נה מה קיטה פה", "אל תעזבי אותי". האם זה אותו הדבר? בהמשך נקבל מאותו תקליט את שיר הנושא של התקליט – "אם נדע לאהוב". לא יודע מה מרגש יותר, השיר של ברל או הביצוע של בנאי, במקרה הזה. אקטואלי? איך לא, כמה שזה נשמע תמים ופשוט.
איב מונטאן? השיר "עלי שלכת" (ג'וזף קוסמה)? משה בקר לקח את האתגר, שיר מהמופע "משה בקר סולו 2006". מתקרב למקור בבריטונו, חם ורומנטי, אבל לא מביא משהו חדש באמת.
אריק לביא? אמרו עליו שהוא הזמר הארצישראלי הכי שנסונייר ששר כאן. הביצוע ל"שיר הוא לא רק מילים" של ז'ילבר ז'קו, מהאלבום "המלחמה האחרונה" (1974) מאשש ומאשר את זה. חזק ואקטואלי עדיין.
אבי טולדנו מאוהב בשרל אזנאבור, כאן הוא שר "לה בוהם" שאצלו זה "לה בוהמה" מתוך התקליט "לה בוהם (1977), התרגום דודו טופז (!) העיבוד – אלכס וויס. ואלס קצת רגשני, אבל יצא לו אחד הביצועים היותר יפים שלו כזר מושפע זמר צרפתי.
מי שר את "נטאלי" של ז'ילבר בקו? גם אני לא זכרתי. זהו חנן גולדבלט בתרגום עמוס אטינגר ובעיבוד של מרטין מוסקוביץ' מתקליטו "חנן גולדבלאט שר משירי ז'ילבר בקו" (1972) ביצוע תיאטרלי נוסטלגי ותיאטרלי, זה לא קולו העשן של בקו. זה החיוך של גולדבלט, כאן כסטורי טלר מוצלח.
שיר הנושא מתוך "גבר ואשה" (לחן: פרנסיס לי) שהמיס לבבות בשישים מתנגן בדואט של רבקה מיכאלי ובני אמדורסקי בעיבוד יפה שמתחשב ב"צרפתיות" של השיר שעשה דוד קריבושי (1968) לקשר הצרפתי 2

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


9 + 8 =