עיון ביקורת

טאטו , חוזרת מן השמונים (חימום למארק אלמונד בהיכל התרבות ת"א, אוגוסט 2018)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

אני לוקח בית אחד מאחד השירים הפחות בהירים של "טאטו": "בראש אין לנו מנהיג/ עוצר מהתקפות/ חורינו נפערים בטנינו הטרופות". ערן צור שכתב, כנראה מבין יותר את ה"חתוך תוכן" שלו ואת ה"אזעקה האלקטרונית" הנשמעת ב"אוזן זעירה", אבל בעניין המנהיג… אני מאמץ.
חבל, הלהקה לא הגיעה לחימום של מארק אלמונד בהיכל התרבות,  שביטל. יכולנו להשוות מהדורת "טאטו" 2018 ל"טאטו" 1988 בחלוף 30 שנה. תהיה בטח הזדמנות בקרוב.  שלפתי את "חתוך תוכן", האלבום.  חשתי משב אייטיז מרתק. קולנוע אלנבי סוף השמונים. חבורה שהחלה כאקספרימנט של בוגרי המחזור הראשון של בית הספר למוסיקה רימון ב-1987 וסיימה את דרכה כעבור שלוש שנים עם אלבום אחד.  יובל מסנר, אלונה דניאל וערן צור הקימו את ההרכב יחד עם שלושה נגנים נוספים מבית הספר, אורי מיילס, אורי בלק ומיכה מיכאלי. המטרה היתה: לעשות מוסיקה מחוץ לקופסה. מיינסטרים לא בא בחשבון. השילובים הגיעו עד אוריינטציה של ג'אז. זמרת תיאטרלית, צ'לן קלאסי עם פזילה חזקה לרוק, בסיסט שמפעיל באס בתנועות אגרסיביות . השירים לא היו ג'אז, לא אוונגרד, לא רוק מובהק, אבל היה בהם משהו מזה ומזה, וגם מבחינת התכנים והטקסטים – להקה מאוד לא קונבנציונאלית במוסיקה הישראלית. לקח להם שנתיים פלוס להוציא אלבום בכורה, "חתוך תוכן", שנותר האלבום היחיד של הלהקה.
כישלון מסחרי של פעם יכול להיחשב יתרון מסחרי עתידי. ברבות השנים בהופעות – האיחוד יביא להם קהל גדול, שימתין לשירים כ "בדידותי", "מחבואים", "חתוך תוכן",  "בחצרות בחושך", שיר שנפסל לשידור ברדיו, תיאור של אונס מנקודת מבטו של האנס. עכשיו אני נותן לדיסק להתנגן. "מחבואים" מזיז בקצב פאנקי. כותב המילים הוא הבסיסט המניע של אלונה דניאל. בתוך משחק המחבואים מצטיירים אנשים דפוקים. נולדו מחוץ לרחם, אמא לא מחפשת אותם, קבורים במיטה, תמיד שמים אותם בפינה כשהשעור מתחיל. "ים אחד נצא מהפינה/ נסתכל זה על זו ולא נאמין/ אתה זקן גם אני זקנה/ ואמא עדיין לא מבינה". הביאוס נמשך ב"בדידותי", שיר מלודי להפליא ששר יובל מסנר, מי שחיבר את הלחן. ערן צור האניש בשבילו את בדידותו. היא (בדידותו) שוכבת איתו במיטה, תמיד מקשיבה לו.
נגיע לקברט הפאנקי של "גורם לי", מילים של יונה וולך בסולו קולי וצ'לו של יובל מסנר ("מה שקורה לי, קורה לי בגללו"), ואז יגיעו השדים והערפדים של אלונה דניאל ועוד שיר סרקסטי מתוחכם – "מריה"-  על מי שיסדרו לו להיות מפורסם ב"יחסי ציבור" וב"צליבה". האלמנט המיני האלים פורץ כגנב בחושך ב"בחצרות בחושך" של יובל מסנר בשיר על אונס (נאסר לשידור), ואם בתיאטרון מוסיקלי עסקינן, השיר הזה נשמע אמין מאוד, כלומר מפחיד מאוד.
"טאטו" על יצריה, ניגודיה, אוונגרדיותה, מניעיה הרוקיסטיים קמה לתחיה, כי השוק המקומי דורש להקות עבר, מעניק להן חותם מיתולוגי עם לא מעט יוהרה ופוזה, גם אם הלהקה אפילו לא הצליחה להגיע לאלבום שני, והיה מקום לאלבום כזה שיצדיק את כל התחיות המחודשות ביתר תוקף.

שירים: מחבואים, בדידותי, קפטן נמו, גורם לי, שדים, ערפד, שדה עזוב, איש קטן בטלוויזיה, מריה, בחצרות בחושך, חתוך תוכן, תנינים (בדיסק)
משתתפים: אלונה דניאל – שירה, יובל מסנר – צ'לו, שירה, מיכה מיכאלי – גיטרה, אורי מיילס – קלידים, ערן צור – בס, אורי ברק – תפים וכלי הקשה.

להקת טאטו תופיע במועדון הבארבי ביום שני 3/9 וביום שלישי 4/9.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 9 = 11