עיון ביקורת

אתי אנקרי , יָא-אָמְנָא האלבום התוניסאי (התו השמיני, ספטמבר 2017)

מוסיקה ישראלית, מוסיקת עולם, מיוחד

קחו את החוברת המהודרת שאתי אנקרי צירפה לאלבום. תוספת חיונית לא רק להבנת האלבום, אלא גם חלק בלתי נפרד מחוויית ההאזנה לו. היא שזורה מילים בשפת המקור התוניסאית, הסברים, ציטוטים, איורים וכתיב (פונט) בעל אופי יהודי עתיק, מעוטר בסגנון מסורתי. עונג של ממש והוכחה כי האלבום הוא מוצר שאין לו תחליף בעידן הדיגיטלי.
חיבור ל"שורשים" הפך כמעט למוצר עובר לסוחר בתרבות המקומית. לעיתים נעשה בו שימוש מניפולטיבי בקלות בלתי נסבלת רק כדי להתהדר במסורת של מוסיקה מזרחית יהודית.
"יָא-אָמְנָא", שיוצא חמש שנים אחרי אלבומה האחרון "הניגון שלך", הוא המשכה של מסורת מוסיקלית אותנטית בלבוש עכשווי, חוליה בשרשרת נשים תוניסאיות שרות. בהתחלה היתה זו מַמַה זֵהְיְרַה, הסבתא, ילידת האי הקטן ג'רבה שמול חוף דרום תוניס. בהמשך אמא חנה אנקרי.
אתי אנקרי כותבת במבוא על המניעים שהביאו אותה להקליט אלבום של שירה תוניסאית: "נולדתי בארץ ישראל, אבל תחושת הגלות היא בלתי נפרדת ממני". רוצה לומר: השירה התוניסאית המסורתית טבועה בה. החיבור למסורת היהודית התוניסאית – טבעי לה. "אני מגמגמת ערבית במבטא ישראלי, אבל כשאני מגיעה לדיבור ראשוני ביני לבין עצמי, עולות המילים בערבית".
אתי אנקרי מכנה את הערבית שבפיה "ערבית יהודית". החיבור שלה לשפת הקודש העברית היא סוג של הצלבת תרבויות (קרוס אובר) מוצלחת מאוד בהדגשת המנגינה העגולה והשירה הנינוחה הספוגה באהבה אמיתית.
העיבודים נעים בין הצליל המזרחי הישן  בנגינת העוד והדרבוקה, למרחב המוסיקלי האתני (מקצבים בלקניים צועניים), משהו אנדלוסי,  ואפילו נגיעות ג'אז (ב"יא סעדק"). הם (העיבודים) מחזירים את השירים לחיים. אתי אנקרי שרה אותם מתוך אהבה ויראה בקול בהיר, בעידון שמתיידד עם המאזין של ימינו.
האלבום הזה מוכיח, כי יש מקום של ממש למסורת המוסיקלית בעידן המודרני. הכל תלוי באינטרקציה בין היצירה לעומק הכוונה. אתי אנקרי מטמיעה ומחדשת את התמצית האותנטית היפה שבמפגש השפות. היא ביקשה מאמה, חנה אנקרי לכתוב מילים ל"ירושלים", השיר הפותח ולקחת חלק בשירה ב"פרחתנא" (שמחתנו) שילוב "תפילה לירושלים" בעברית בשירתה של מעיין ליניק בשיר "לאמתא" יפהפה.
זוהי ההטעמה שלה שמטמיעה ומחדשת את התמצית היפה שבמפגש השפות. גם מי שהמסורת אינה שוכנת בביתו, חש במשק כנפי השכינה בהאזנה לצלילים היפים.

**** לשרת התרבות: את צ'כוב אולי כבר הספקת לקרוא, אבל לפני שאת עולה לבמה לפזז עם אייל גולן בהצדעה למוסיקה ה"מזרחית", תקשיבי לאתי אנקרי כדי להבין מהי תרבות מוסיקלית יהודית מזרחית.

וידיאו: "ברוך הבא בשבת" 

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 6 = 15