עיון ביקורת
לרכישה >>

יהודה פוליקר, אפר ואבק (אן.אם.סי, 1988)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

"בגלל שאחרי המלחמה ההיא/ נולדתי אני/ בגלל שאחרי המלחמה נולדת אתה/ בגלל ששנינו הולכים לאיבוד/ בחיפוש אחרי העבר האבוד"

את "בגלל" שכתב יעקב גלעד,  יהודה פוליקר לא שר. הוא זעק את המילים כמונולוג דרמטי, כשהרקע הוא קצב חזק ומרטיט. צריכים לשמוע את קולו, כדי להאמין שזה מקנן עמוק בתוכו, שזה המסר האמיתי שלו ארבעים וכמה שנים (זמן יציאת האלבום) אחרי השואה. "אפר ואבק" הוא אלבום של שניים, יעקב גלעד ויהודה פוליקר, שמספר את סינדרום השואה של בני הניצולים. פוליקר וגלעד פורצים את מחסום התת-מודע במוסיקה ים-תיכונית מפעימה. כשיצא האלבום, התקשיתי להאמין שאנשים בפופ המקומי נוגעים בנושא חזק וגדול מאיתנו כמו השואה בשירים של 3-4 דקות במדיום שאמור בדרך כלל "לבדר" ובסאונד אסתטי של אולפנים. הרוקנ'רול היה בדרך כלל סוג של בריחה למקומות בהם רצית לשכוח מהבעיות המרכיבות את המהות שלך.
בלהקת "בנזין" שר פוליקר – "יום שישי את יודעת", רוקנ'רול שלא היה אלא בריחה שלו כנער אל הרוקנ'רול המערבי, אל רדיו רמאללה ששידר פופ ורוק מערביים ושימש פעם מפלט לישראלים שרצו לשמוע מוסיקת פופ מערבית, שהרדיו המקומי לא סיפק להם. השיר על רדיו רמאללה הוא סגירת מעגל. "רדיו רמאללה" להיט ענק, נכנס לאלבום בעוסק בטראומת השואה, כיוון שפוליקר למעשה מדפף לאורך כל האלבום בספר זכרונותיו, כמו רוצה לומר – גם הקטע הזה היה חלק מהילדות, עיצב את אישיותי. גם "אהבה הורגת" רוק-דאנס תזזיתי בעיבוד ים-תיכוני,  שיר געגועים, שגם אם הוא אינו מתמזג עם האווירה באלבום הזה, הוא חלק מתעודת הזהות שלי.
"אפר ואבק" באלבום מעין אוטוביוגראפי כנציגי הדור השני שחווה את הצער הגדול. מסע אל מחוזות הזיכרון והצער, ניסיון לגעת בדיפרסיה שנבעה מהתכחשות לעצמך, מחשבון  נפש עם עברך, כי פעם היינו צעירים ומבולבלים ובלתי מודעים. היום השאלות מתחילות להישאל, מחטטים בפצעים, צורבים את הנשמה וממשיכים לחפש תשובות.
על תצלום עטיפת האלבום – (צילום : יאן סאודק) נראה ילד היושב על מחסום מול קטר רכבת החולף על פניו אל העבר. תחילתו של "אפר ואבק", אלבום הסולו השלישי של יהודה פוליקר, הייתה במסע אישי שלו עצמו ושל שותפו ליצירה יעקב גלעד, מסע שהחל בעקבות תכנית רדיו בשם "אחרי המלחמה" ששודרה בגל"צ ביום השואה של שנת 1986. פוליקר השמיע בתכנית ההיא מספר שירים חדשים, שיופיעו כעבור שנתיים באלבום הזה, שחלקו עיסוק אישי בטראומת השואה, ברטרוספקטיבה לילדות. השניים חוזרים הביתה אל אמא ואבא, אל הפחדים, אל התמונות מהסיפורים הנוראים. התונות מפוזרות על פני דף המילים. אלה הבנים שהשלימו עם הימצאם באגן הים התיכון, אבל דואבים, פוחדים, ניזונים מזכרונות מעורפלים, נפגעי אהבות נכזבות, מופסדי נעורים, שמגיעים עד לתחנה הקטנה בטרבלינקה. פוליקר מספר (לא שר) את הסיפור נפעם, נרגש, המום, והמוסיקה היא פסקול קצבי שלוקח לסרט שלו ושל גלעד. השיר נכתב על ידי המשורר ולדיסלב שלנגל בגטו ורשה כמעין סימן אזהרה ליהודי הגטו על הצפוי להם במחנה טרבלינקה.
"אפר ואבק" נכתב על ידי יעקב גלעד, בנה של הלינה בירנבאום ניצולת השואה, שהחליטה כי ברצונה לחזור אל האדמה בה הושמדו מיליוני יהודים. השיר נכתב על הפעם הראשונה בה נסעה בירנבאום לפולין. גלעד, שחשש כי הכאב הרגשי שתחווה יהיה כבד משאת, והתנגד נחרצות לנסיעתה, כתב : "ואם את נוסעת, לאן את נוסעת? הנצח הוא רק אפר ואבק. לאן את נוסעת, לאן את נוסעת? שנים וכלום עוד לא נמחק".
צליל אקורדיון מתנגן בפתיחה כקונטרסט מלודי אירוני לקולו הדואב של פוליקר. מנגינה מינורית,  טון קודר. זהו פוליקר באחד השירים המצמררים שנכתבו על-ידי אחד מהבנים של דור השואה, שחווה בעיני רוחו את חוויית הגהנום של האם. "קחי מעיל, יהיה לך קר", הוא מציע לה. השיר הזה הוא הצער שחודר ומחלחל ומגיע עמוק לחדרי הלב.
"אפר ואבק" הוא השיר שפותח את האלבום, מסע בזמן שלו, זמן עבר, נגיעות בחוויה טראומטית וצליל שצובע את השירים בתחושותיו, ויש בו סינתזה בין רוק ומשהו מהאוריינטציה של מוסיקה יוונית,  הקיימת בשיר שפותח את "חלון לים התיכון", שיר על פיסת אושר שבכול זאת מתגנב לליבו של העולה החדש בשנת 1950 שהגיע ליפו ומצא חדר וחצי עם חלון המשקיף לים התיכון. הוא כותב לבת-זוגתו ומבטיח לה בית. גם כאן באווירה הים-תיכונית של השיר, זה פוליקר קודר ועמוק במנגינה בת אל מוות.
השירים נוגעים בטראומת השואה ישירות, בעקיפין, כאשר המוטו הוא באווירת הגעגועים והצער שאופפת את כול האלבום. "כשתגדל", אינו  שיר שמתייחס  ישירות לשואה, אלא שיר שחושף טראומה, משקעי עבר כמסקנות להווה. השיר עומד בזכות עצמו כשיר שנוגע לכול הורים מגדלים בנים: פוליקר שר על הילד שאיש אחד גבוה ואשה נמוכה אמרו לו דברים על הימים לכשיגדל (תהיה גנרל, והוא הרי לא רצה אפילו להיות חיל, אותו אף אחד לא שאל, נשאר גוזל שנפל) זה שיר שפוליקר שר בטון כאילו כול הצער שבעולם ירד עליו, ובכול זאת יש בלחן הזה רוך שמלטף ומנחם. העיבוד האלקטרוני – מייצר אווירת נכאים. "שיר אחרי הגשם" נכתב בעקבות חזרת אביו של פוליקר לסלוניקי מיד עם תום מלחמת העולם השנייה. בעת השיבה, שהייתה טעונה ברגשות קשים, הגיע למספרה שהייתה בבעלותו, שם התעמת עם המקומיים שאמרו לו: "חבל שלא עשו ממך סבון".
אלבום חיים שהוא תוצר של חוויות משותפות בהתבוננות לאחור. איך שר פוליקר ב"פרחים ברוח" – "דמעות חיוכים רחוקים, כאב געגועים",  שיר המדבר על הפרידה הקשה של ניצול שואה ממשפחתו שנספתה בשואה וההתמודדות  עם מותם. יש משהו בצליל בשיר הזה, כולל הדיסטורשן של הגיטרה שמזכיר את צלילי פינק פלויד. כמו אצל פלוייד,   העיבודים וההפקה המוסיקלית של יעקב גלעד מטעינים את השירים באטמוספירה קודרת. ל"רדיו רמאללה" קודמת מעין תפלה-זעקה, כאילו פוליקר מבקש רחמי מהשמיים. הקטע נקרא "ילל", וכאן פורק פוליקר את כל מה שיש לו לפרוק. מצמרר.
ב"בגלל" המסיים, שיר קצבי, פוליקר זועק בלי לשיר, מעין ראפ שמסכם את הטראומה על כול היבטיה – מלחמה, פחד עזיבה, פחד מסופה של האהבה, בגלל שכול בית נראה כמו התחנה האחרונה, בגלל שהחפוש אף פעם לא נגמר. הטון של אדם שבא לפרוק את תסכוליו, ופה אין מנגינה, לא טון רומנטי, לא צליל אקורדיון. כאן זו אמירה נוקבת, כמו בראפ, שזה כול תכליתו – קצב שדוחף מילים ומסר. סיום מפתיע ומדהים לאלבום מהבודדים שיצאו במוסיקה המקומית שמצליח לבטא בצורה אותנטית התמודדות  עם הכאב, העצב, התסכול והאכזבות שלהם בשירים שמחברים את הצליל הים תיכוני העממי עם הגיטרות החשמליות המערביות.

עוד על יצירתו של פוליקר

שירים: אפר ואבק, חלון לים התיכון, כשתגדל, שיר אחרי הגשם, פרחים ברוח, התחנה הקטנה טרבלינקה, ילל (אינסטורמנטלי), רדיו רמאללה, אהבה הורגת, מכאן ועד בכלל, קול מארץ הרוח, בגלל

וידיאו: "חלון לים התיכון" 

על יהודה פוליקר בהופעה: אוריינט אקספרס אנפלאגד

Yehuda Poliker - Ashes And Dust
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “אפר ואבק

  1. יפה אבל איך שכחת את "שיר אחרי הגשם"?!
    (נדב)(20/12/2008)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 + = 15