רחל שפירא כתבה על התנהלות בתוך שגרת חיים. במצב הרוטיני היומ-יומי יש מקום לדימיון ולהתפקחות. פתיחת העיניים תביא להבנה שהחיים מלאי מהמורות וקשיים (הגשר צר), ולמרות זאת יש ללכת הלאה, לא להיחלש, לא לסגת – בציפייה לטוב. מתי כספי הלחין לחן יפהפה לשיר, נוגה מתוך השלמה עם מציאות של חיים על  "גשר צר", אבל גם מתוך כוונה רבת עוצמה, שגם בשגרה הזו קיים טוב שאליו יש לשאוף. במקור ביצעה את השיר גלי עטרי.
יונתן רזאל בגרסת הפסנתר שלו בילווי התזמורת הסימפונית ראשון לציון (הקלטה מההופעה בהיכל התרבות ת"א) מעיד על הזדהותו הצנועה עם השיר ומסרו. גרסתו מושרת תחילה בעצבות מעודנת, ובהמשכה נמלאת ברגש גואה. רזאל הצליח להעניק לשירם של שפירא וכספי פן אמוציונאלי מרטיט.

בחריפות הזאת / עוד יום, עוד יום / ובצפיפות הזאת / עוד יום, עוד יום. 
החזאי מוסר את התחזית / משקעים, שינוי זרימה ורוחות תזזית 
ויש כאן מקום לדמיון / עוד יום, עוד יום. 
בהשתקפות הזאת / עוד יום, עוד יום / בהחשפות הזאת / עוד יום, עוד יום. 
המלאכה מרובה והזמן קצר / ואנחנו כבר יודעים שהגשר צר/ אמצע הדרך 
ויש גם בזה נסיון / עוד יום, עוד יום. 
לא להתמעט וגם לא להימלט / ותמיד לשאוף ללכת הלאה 
ללכת זה אומר: לא להסתלק / כן, כוונתי לומר: לא להסתלק 
אמצע הדרך / ויש גם בזה נסיון / עוד יום, עוד יום. 
בחריפות הזאת / עוד יום, עוד יום / בציפייה לטוב 
עוד יום, עוד יום.

*** יונתן רזאל מספר שכילד הוא אהב והעריך מאוד את מתי כספי, שהשפיע עליו רבות, ובמיוחד התחבר לשיר "עוד יום".
"אני לא מרבה לבצע קאברים אבל לשיר הזה אני מתחבר מאוד, גם מוזיקלית וגם טקסטואלית", אומר יונתן רזאל ומדגיש במיוחד את המסר במילות הסיום שלו: "בציפייה לטוב", שמרגשות אותו. הסינגל מבוסס על עיבוד שנעשה לפרוייקט 'עבודה עברית' בשנת 2008.