עיון ביקורת

ירדנה ארזי , געגוע של מנגינה (מילים ולחן: בצלאל אלוני הפקה מוזיקלית: יעקב למאי, מתוך האלבום: קול הנשמה - שרים עפרה חזה נובמבר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

לא יודע אם מנסים להחיות איזשהו ריב מדומה מאמצע שנות השמונים בין עפרה חזה ז"ל ובין ירדנה ארזי, אבל כאשר ארזי מתגייסת לשיר שיר שכתב בצלאל אלוני, פטרונה של חזה דאז, האב הרוחני והיצירתי שלה במלאת 19 שנים למותה – קל לתקשורת להתחבר לסיפור "הקרבות" בין חזה לארזי שהיא (התקשורת) ליבתה, ולנסות לעורר משהו מחדש, למרות שבפועל לא קרה שום דבר, פרט לאיזו תקרית דיו שהשפריצה מעריצה על שמלת ארזי בעיר הנוער דאז. מכל מקום, השיר החדש אינו שיר "פיוס". הוא נועד  לפרויקט של הליקון ורשת ג' – "קול הנשמה – שרים עפרה חזה במסגרתו הקליטו זמרים שונים גרסאות  לשיריה. זהו השיר המקורי היחיד בפרויקט, וככזה הוא נשמע יותר כקידום מכירות באמתלה של איזשהו "סגירת מעגל" כלשון התקשורת בין חזה-ארזי.
לעצם העניין: השיר הוא שיר אישי שכתב בצלאל אלוני לעפרה חזה. הטקסט נשמע  מעט אנכרוניסטי.  הספד מאוחר שכתוב בקלישאות ללא שאר רוח פואטי. ירדנה ארזי מנסה להעביר אותו למגרש הרגשי שלה, כלומר לסגנון השירה שלה, שיש בו יותר פתוס מוכר מאשר נימה אישית ייחודית של געגוע וצער אותנטיים. גם העיבוד לא תרם  להפוך את השיר הזה לשיר אולטימטיבי שמעורר התרגשות וחושף איזשהו געגוע אמיתי של ירדנה לעפרה.

דלת נעולה, דלת פתוחה/ אך השירים עוד בתוכנו מתנגנים.
את כבר לא בסביבה/ את כבר לא מחייכת/ הזיכרונות עוד נושרים כמו טיפות
בתוך צלילים/ של מציאות אחרת.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה/ בין נקודות הזמן שלנו.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה בגעגוע של מנגינה /שחוזרת והולכת
אל כולנו.
דלת נעולה, דלת פתוחה/ רק בראשי כל חייך מתנגנים
במילים או בשתיקה/ כמו במרחק הליכה/ אל פינה מדוברת
שבכלל לא הייתה/ בתוך צלילים/ של ידידות מוארת.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה/ בין נקודות הזמן שלנו.
בקסם, ברוח, בכאב, באמונה/ בגעגוע של מנגינה/ שחוזרת והולכת
אל כולנו.

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 2 = 3