עיון ביקורת

גדי רונן, כוכב נופל (מילים ולחן: גדי רונן הפקה מוסיקלית: אורי וינוקור, דצמבר 2016)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

קינת גדי רונן על מה שהשנים עשו לאדם שהמסך ירד עליו. "את כל החברים אני בסוף מאבד", "רק הולך ונהיה יותר כבד". מבע הייאוש של רונן מורכב מרסיסי מחשבה ותחושה כבדה של רעיון שכבר לא יתגשם וסוף ידוע מראש.
השיר נשאר ברמת זעקה אמוציונאלית מעט מתבכיינת, מתהדר במטפורה סתמית כמו "הרגש נמוג בין כתמים של הזמן". המנגינה והעיבוד תומכים בדרמה הנסערת של גדי רונן,  מושרת בקול גבוה, מתכוון, אלא שהיא נשענת  על בסיס טקסטואלי רעוע, מה שמנע ממני להשתתף בצערו.

כי עברו השנים/ וירד המסך מעלי
אין אחד שזוכר/ רק אבק יישאר אחרי
 המחט דוקרת, אותו כאב מוכר/ ניסיתי לשחרר עכשיו אני נזכר
 רק הולך ונהיה יותר כבד/ את כל החברים אני בסוף מאבד
אם הייתי יכול לחזור על הכל/ הייתי מוצא את הדרך ליפול
רסיסי מחשבה/ רעיון שכבר לא יתקיים
סוף ידוע מראש/ ואולי הסיפור הסתיים
הרגש נמוג בין כתמים של הזמן/ לא כאן להישאר אבל עדיין כאן
 רק הולך ונהיה יותר כבד/ את כל החברים אני בסוף מאבד
אם הייתי יכול לחזור על הכל/ הייתי מוצא את הדרך ליפול

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 6 = 2