עיון ביקורת

ליאור נרקיס, פסטיבל (מילים ולחן: דור שגב ורולי אייזן, אוקטובר 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

ליאור נרקיס – לא מעניין אותו טקסט. המילים הן אמצעי, לא מטרה. האוהב לאהובה – בואי נברח. בואי איתי ונברח ונחיה בגדול וכל השטויות. מוטו בז'אנר – הבריחה. ממה בורחים? לא חשוב. מה חשוב? להקפיץ, להרקיד, לעשות שמח. לחבר קצב אלקטרוני EDM הכי מעודכן עם אינסטנט ערבי משהו. בואי נוריד דאגות ונרקוד עד מחר, שר נרקיס. דל מאוד, רדוד? נו מה, בתוך עמו הוא חי. נרקיס מאמין במסחריות עד הסוף. אם מדובר בו בעצמו – אפס מוחלט. שחק אותה קצבי, מחויך. מעברים תוססים. שירימי ידיים, שיפעילו רגליים, שהראש ישאר חלול. יש בעיה? מה פתאום. נרקיס יודע הרבה יותר טוב מכותב שורות אלו מה טוב לו. מבחינתו – הוא צודק.

בואי נברח לנו מכאן, לא חשוב בכלל לאן,/ העיקר שנהיה ביחד/ ונצא למסיבות, נככב ברחבות בכל יום שוב מחדש/ תל אביב, פסטיבל, באר שבע קרנבל/ מצפון עד דרום, בואי נרים את המקום
כי עד הזריחה לא נפסיק לחלום/ תדעי לך שיש לנו רק את היום./ תבואי איתי ונחיה בגדול -/ אם יש לי אותך אז כבר יש לי הכל.
Love is Love is in the air/ איך אני היום חוזר/ Ladys Ladys על הבר/ אפטר פארטי עד מחר/ בואי נצא קצת לבלות ונוריד ת’דאגות/ אף אחד פה לא ישן הלילה/ ונרקוד פה עד מחר,/חוץ מזה כבר מה נשאר – בכל יום שוב מחדש.
תל אביב, פסטיבל, באר שבע קרנבל/ מצפון עד דרום, בואי נרים את המקום/ כי עד הזריחה לא נפסיק לחלום,/ תדעי לך שיש לנו רק את היום/ תבואי איתי ונחיה בגדול -/ אם יש לי אותך אז כבר יש לי הכל. 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 − = 1