עיון ביקורת

מאור אדרי, בא לי טוב (אוגוסט 2017)

מוסיקה ישראלית

גברים בוכים בלילה? יש שינוי: לפי שיר מספר 15 "כמו פעם" – "הגברים תמיד בוכים בסתר". איך לא חשבנו על ההברקה? בוכים בסתר – זה גם ביום. תיקון מתבקש.
שמעתי 15 שירים + בונוס. בז'אנר הזה, הזמרים משתדלים לתת תמורה בכמות השירים. מגייסים את מיטב המתמחים לכתוב על תכנים מחורזים בנושא שנע על ציר אהבה ושברונה עד חתונה ושמחתה. מאור אדרי, קול יוצא מהכלל אינו מתנדב ראשון לצאת מהמעגל הזה, האיזון הקדוש: פעם עצוב, פעם שמח.  אני מודה: 16 שירים מהסוג הזה – Too Much. מעבר ליכולת שלי לספוג. אני לא מדבר על שירים שרמת הניסוח בהם אינה ראויה להאזנה. למשל: שיר 7 – "מרגיש עירום" נפתח כך:
"גם כשהמציאות היא הבדידות לבד / זה לא בדיוק לבד / אני מרגיש שאת רודפת אחריי לכל מקום / ואני מנסה ומנסה לתפוס קצת מחסה / וזה קשה כי על כל דקה שאת לא איתי הנצח בוכה" הבנתם את זה? "המציאות היא הבדידות לבד/ זה לא בדיוק לבד". כל מי שחושב שהוא יודע לכתוב – לא רק כותב, אלא מציע מרכולתו. הבעיה אינה בו (בכותב), אלא בזמרים שלוקחים מכל הבא ליד.
לפי העיבודים, מאור אדרי הוא ככל הנראה מוסיקאי מוכשר. הנקודה היא שהוא עסוק רוב הזמן באיך להתמסחר בתחרות עם זמרי הז'אנר. אין לי שום ספק, שבשורה התחתונה הוא צודק. אתה צריך בעיקר קול טוב ולהיטים. הקהל ממתין בדיוק לשירים המצליחים.  אל תנסה להתחכם איתו. איכות שמיכות. שום מבקר לא יבחר עבורך את הלהיטים, שבזכותם אתה פותח לייב פארק ראשון. קח לחן יווני (ללא שם מחבר), קח לחן מרוקאי (כנ"ל) מסור כמה שירים לאבי אוחיון, השם הכי חם על מדפי הז'אנר, קצת גילי וקצת צ'ולי זכאי, תזיל דמעות על המציאות שהפכה פתאום "סרט רע" ותאזן בכפיים שמח מתובל ראפ על אחת שסוף שבוע באמסטרדם  –  קטן עליה, כי היא "המאמי של בת ים" (ואללה, מצחיק לא?) ועל אחת שקרנית, שנעלמת לו וחוזרת בשיר "קיבינמט" ("איפה את קיבינימט?"). הכפיים יפעילו את הרגליים. מי שלא קם – יסתירו לו. השמח יגיע גם ל"אותה מנגינה" על אחת שאינה עונה  "שוב בממתינה / היא לא עונה / ומדברת כבר שעה / לא נראתה לאחרונה". תקומו, תקומו. תרקדו. למרות הכל הבנאדם מוצא בסוף רק אהבה. תגיעו ל"שלוק מקצב" עם טליסמאן. הבנאדם מת מפחד לאבד אותה, מוטרד מהמצב אבל מה זה שמח. לוגם שלוק מקצב טוב, שעושה אותו שיכור כדי  לשכוח. מסקנה עזוב אותך מבכי. תדמיין אותך רוקד איתה עד שיעלה האור. תעשה מה שבא לך.
גברים בוכים בסתר? – אתה לא יוצא מהאלבום הזה עם דמעות,  ואם יש – בטלות בשישים. מאור אדרי  נמצא על אותו ציר פשטני ונטול אמינות של מחזור "טראומת" האהבה הנכזבת שהופך בשיר הבא למצהלה גדולה, סומך על הטנור שלו, על המנעד התחושתי הנדיב ועל התזמורים המנופחים, שיכסו על ערוות הטקסטים. נראה שיש כאן חוקים מסחריים, שזמר כמוהו לא יכול להפר אותם. מבחינה זו – בא ל טוב. אפילו טוב מאוד.

שירים: מעביר את הזמן, בא לי טוב, בריאת עולם, פרי פה פה, סרט רע, אמסטרדם (מארח את במבוק ג'יני), מרגיש עירום, פשוט אוהב אותך, להוריד ממך את העיניים, קיבינימט, עוד דקה לאוהוב, אותה מנגינה, קטנה, שלוק מקצב (עם טליסמאן), כמו פעם, Zina (רצועת בונוס)

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


2 + = 3