עיון ביקורת

מה למדנו , מאירוויזיון 2018?

מה נשמע, מיוחד

בין אם אתם אוהבים או שונאים את תחרות האירוויזיון, קשה להכחיש, כי האירוויזיון הוא עדיין ההפקה המוסיקלית המודרנית הכי מושקעת-מלוטשת מגוונת בקשת ז'אנרים  מהבי מטאל הונגרי, פופ אופרה אסטונית, מופע דאנס יווני, ומורכבות פופית עכשווית ישראלית. חלון הראווה האולטימטיבי של השוק המשותף מושך אוהדים מכל רחבי העולם – חלקם כאוהדי נציגי ארץ המוצא, אחרים – שוחרי אירוויזיון מורעלים.
כמה דברים שלמדנו השנה מהתחרות בליסבון?
הפוליטיקה – אאוטשירים בעלי מסר – אין.  הזמרת ג'מלה שזיכתה את אוקראינה באירוויזיון של 2016 שרה קינה על הגירוש של של טטרים מקרים  ע"י ברית המועצות. השיר הרים כמה גבות ברוסיה,  במיוחד על רקע המתיחות בין שתי המדינות באותם ימים. מצד שני, הזמרת האוקראינית הוכיחה שניתן להעביר מסר באמצעות שיר. Madame Monsieur, נציגת צרפת בליסבון, שרה סיפור אמיתי על תינוק שנולד על ספינת שהצילה מהגרים על סף טביעה בים התיכון. ואילו נטע ברזילי הציגה את הפאור גירל שלה באוריינטציה של דור #MeToo עם השיר Toy עם קולות-תנועות  של תרנגולות, וביצוע סגנון ביורק האיסלנדית,  וזכתה בתחרות למרות מצבה העגום של ישראל מבחינה פוליטית בעולם.
נגד צנזורה מכל סוג: בשם חופש הביטוי ואי האפליה, מארגני האירוויזיון היו נחושים לבטל את החוזה עם הטלוויזיה הסינית Mango TV, לאחר שזו סירבה לשדר את המופע האירי של Ryan O’Shaughnessy – מאחר שזה הציג  מופע הומוסקסואלי (מחול מתלווה)  – המנוגד לכללי הצנזורה הסינית. Mango TV גם צינזרה את ההופעה של אלבניה, משום שנציגה יוגנט בושפפה חשף קעקועים על גופו.  ה- איגוד השידור האירופאי EBU הצהיר כי צנזורה כזו "אינה עולה בקנה אחד עם הערכים האוניוורסאליים של EBU והמסורת הגאה שלנו להציג את הגיוון באמצעות מוסיקה".
תפאורה אטרקטיבית: בלטה השנה יותר מבשנים קודמות תפאורה ששיחקה תפקיד בבימוי האירוויזיון. נעשה שימוש  בגרפיקה מתוחכמת שתרמה מימד חדש להופעות וגם באביזרים תיאטרליים: ראינו, למשל,  פסנתר-ארון מתים ענק בהופעה של הזמר Melovin מאוקראינה, שמלת וירטואלית ענקית בהופעת הזמרת אלינה נצ'ייבה מאסטוניה. מולדובה עם DoReDoS יצרה סצנה קומית באמצעות ארונות מודולריים נפתחים – הפעם בתפאורה תיאטרלית ממש.
מהי מוסיקה אמיתית? כאשר סלבדור סוברל זכה באירוויזיון בשנה שעברה, הוא דיבר בדברי הניצחון על "מוסיקה חד פעמית, מזון מהיר ללא תוכן", וקרא לניצחון שלו "ניצחון לאנשים שעושים מוזיקה בעלת משמעות".הוא הוסיף: "מוסיקה אינה  זיקוקים, מוסיקה מרגישה, אז בואו ננסה לשנות את זה ולהביא את המוסיקה חזרה לתחרות". על רקע זה נזכור את העובדה, שהוא לא אהב את השיר הישראלי Toy, שזכה בתחרות. החשיבה של סורבל כמובן אינה אירוויזיונית.  שמה שמייחד את המוסיקה באירוויזיון הוא הגיוון לכל מאזין, בין אם זה פופ שוודי, רוק הונגרי, בלדה אירית או  דגימות ומעברים נועזים תוצרת ישראל. נכון, זוהי תוכנית שמכילה הרבה זיקוקים – חלקם נפלאים ואמיתיים, חלקם קיטשיים וחלולים. זה מה שעושה את האירוויזיון למה שהוא.

זה לא נגמר עד שזה נגמר: שיטת הניקוד הנוכחית (50% ועדות שיפוט, 50% – קהל הצופים) משנה לחלוטין את התחרות.  בתחילת ההצבעה היו יותר מארבעה מנצחים פוטנציאליים. בהמשך אוסטריה וקפריסין, ואחריהן ישראל. בסופה של התחרות –   נטע היא שלקחה את הגביע בגדול עם Toy,  ההצבעה הראתה איזה פער עצום קיים בין הצבעת ועדות השיפוט במדינות, לבין מה שהציבור הגדול בחר  להכתיר – וזו לא היתה הקפריסאית בסגנון ביונסה ולא הדואט איטלקי הנהדר על השפעות המלחמה והטרור. ניצחונה של נטע העיד על משהו אחר לגמרי, וזה בדיוק מהות ההצבעה באירוויזיון נכון ל-2018ו – היא הולכת על המשהו האחר.

Cesár Sampson – Nobody But You – Austria

Netta – Toy – Israel

Ryan O’Shaughnessy – Together – Ireland

Melovin – Under The Ladder – Ukraine

Elina Nechayeva – La Forza – Estonia

Madame Monsieur –  Mercy – France

שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


4 − = 2