עיון ביקורת

מארק אליהו, Roads (ינואר 2017)

מוסיקת עולם, מיוחד

תלחצו 3. הקטע נקרא Drops. מוסיקה שיופיה לא היה ידוע, עד שהיא נבראה ע"י מארק אליהו, שתרגם אותה למלודיה ענוגה, לצליל שיש בו פסנתר קלאסי, קמנצ'ה אוריינטאלית, שילוב של יופי מזוכך ונשמה. מוסיקה אתנית ומוסיקה יהודית. מזרח חובק מערב. כמעט אותו עונג הסב לי – Through Me. מדובר רק בקטעים המינוריים-ליריים שבאלבום החדש. אם לשנות מצב רוח וקצב – הייתי פונה ל – Traveler המגיע עד שדות המוסיקה  הקלטית ול – Gulbahar, צלילי פיוט עשירים. גם המעבר הקצבי היפהפה ב – Tribe המסיים.
הייתי בהשקת האלבום בפסטיבל הפסנתר. עכשיו אני מתמסר למשמע אוזניים נטו. סוג אחר של חוויה מוסיקלית, הגם שמדובר באותה מוסיקה בדיוק ובאותו נגן. יש מקום להתרגשות מחודשת.
"Roads" הוא אלבום חובה למי שאוהב מוסיקה בכלל ומוסיקה אינסטרומנטלית בפרט. אחזור רק על משפט הסיום שכתבתי על השקת הדיסק: במונחים של מוסיקת עולם, הצלילים של מארק אליהו חוצים תרבויות, אל זמניים, אל דתיים, מכילים השפעות עממיות שונות, נוגעים בספירות עליונות, מכניסים לאווירה היפנוטית. מוסיקה להישאר אתה.

Roads, Flood Dance, Drops, Night Train, Temptation, Through Me, Traveler, Gulbahar, Tribe

צילומים: מרגלית חרסונסקי

על הופעת ההשקה של Roads בפסטיבל הפסנתר 2016

Mark Eliyahu - Roads
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “Roads

  1. נשמע מאוד משועתק מקודמו, לא ראיתי פה חידוש כלשהו או בשורה. לדוגמה "חולות" הוא הרבה יותר "בוגר" ומיוחד מ"קולות יהודה", הנוכחי פשוט, משעמם.
    (יהושע)(11/01/2017)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


5 + 4 =