עיון ביקורת

מדרדאוס, אנתולוגיה (Emi, 2000)

מוסיקת עולם

תערובת של פאדו מסורתי מלודיות מינוריות, גיטרות אקוסטיות, אקורדיון וקלידים מקשטת את הטונים השמיימיים של תרזה סלגיירו. גם כשההרכב הזה מנגן נטו, יוצא צליל שנובע מצניעות. יש במוסיקה הזו משהו מהפיוט והעצב הברזילי של אמנים כז'ואאו ז'ילברטו. שלווה של עומק, של רגישות מוסיקלית. 17 שירים שמתחברים למוסיקה מהיפות ביותר ששמענו בתחום שבין עממי לפופ. גירסה חדשה בוגרת יותר ל"גן העדן" O PARAISO, גם הלהיט הענק "הו פסטור", ועוד הרבה יפים.
נדיר לשמוע קולות כמו של תרזה סלגיירו Teresa Salgueiro ניקיון עילאי, קול סופרן קטיפתי נוגע בשמיים. הליווי הוא של גיטרות קלאסיות,  גם סינתיסייזר.  "מדרדאוס" – אם האלהים" הוא שמו של מנזר שבו עשתה הלהקה חזרות, והגם שהחומרים אינם מוסיקה דתית, הרוח שמנשבת מהם היא של ספירות עליונות. צליל מיימי של הכינורות, הקול מאוד לא על האדמה. לפעמים – נדמה שהיא ממש לא איתנו.

פאדו – אנתולוגיה

O Pastor

Guitarrra

Madredeus - Antologia
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share
לאתר האומן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


6 − = 4