עיון ביקורת

מוטי טקה, בלבלה (הבחור החדש בשכונת הפופ הים תיכוני, ספטמבר 2018)

מוסיקה ישראלית

מוטי טקה? Who Is Moti Taka? בוא תכה על חטא. טקה זרח מפרחונך? תעשה Search.  הנה' כתבתי על שני סינגלים שלו. אבל לזה לא ציפיתי: אלבום של 17 שירים, ולפי הקרדיטים – מירב יצרני הז'אנר הקרוי "פופ ים תיכוני" נרתמו ביחידים ובצמדים. צמדים, אגב, הם הצעקה האחרונה, כבשו כל חלקה. נדמה לי שגזלו פרנסה ממי שנחשב פעם מלך הז'אנר – יוסי גיספן, ששמו נפקד מרשימות הלהיטים  לאחרונה. לעצם העניין: לפי המוסיקה – מוטי טקה הוא תקוות דור ההמשך לאייל גולן, משה פרץ, ליאור נרקיס, איתי לוי ושות'. יש לו נתונים של קול, טמפרמנט, נוכחות. לפי השירים – רוב הסיכויים שהוא הדבר הבא.  מה הסיפור של טקה?  בִּלְבְּלָה אותו הופך בשיר לבַּלְּבָּלֶה. למה? לא חשוב.  גימיק לשוני, יענו הומור. קצב מענטז, קישוטים ערביים. את האחריות לקחו אבי אוחיון ואסף צרויה, שמייצרים מוסיקה  כמו פיתות בתנור של אבועלפיה, מה שאומר:  הביקוש עולה על ההיצע.
טקה שר כל מה שנותנים לו מטראגי ועד קומי: המתבכיין שלא טוב לו איתה ("תני לי רגש עטוף בלחישות של תקווה") זה שטוב לו איתה ("הפרפרים שכבר עפים בבטן  הכל בזכותך") שבור הלב הכבד ("זוכרת איך היית איתי צחקת עד שבכית  עכשיו אנחנו שני זרים")   מקטר על זו שברחה ממנו ("הבטיחה לו שהיא שלו/והיא תהיה שם תמיד בשבילו איך יום אחד לפתע נעלמה") אהבה בהשתובבות ("אני נאמן חבל על הזמן אז אל תשלחי לי קריצה") המתגעגע הדואב  ("כשהיית מחבקת אותי חזק זה היה רגע שלא נגמר") אהבה עצמית באלקטרו פופ ("בום בום / מבטיחים בולו בולו/ בום בום/ מדברים פקה פקה/ אבל אני מוטי טקה") סתם לעשות שמח ("לשמוח זה כל מה שרק נשאר אז תרימו לי כאילו אין מחר") יופיה המשגע  במטפורות אקראיות ("ואן גוך הוא לא צייר אישה כמוך"… מול "את יפה כמו גול בדקה התשעים") החייל הדפוק שמתנחם בקצינה שלו וביופיה "התימני" ("התאהבתי בקצינה שלי יש לה יופי תימני")
נאמר כך: רוח צעירה רעננה נושבת ממוטי קטה. יש כאן לא מעט להיטים. חשוב לו יותר הגרוב, המקצב השמח,  ההפקה סופר עדכנית. מצד שני: הוא מתבסס לחלוטין על שבלונות האינסטנט פופ אלקטרוני מליגת העל של יצרני הלהיטים המשרבטים-ממציאים טקסטים כמו עגבניות סוג ג' הנמכרות בזול. שומדבר מעצמו. נולד לעשות פופ  בידור משקל נוצה. מבחינה זו – הבחור מוציא לפועל מיומן,  משרת את המטרה שלשמה הוא יועד ע"י משקיעיו. אין כאן שומדבר שיהפוך את טקה לדבר האיכותי הבא, מה שאומר: במקום לקשקש טקסטים חלולים על רקע ישבנים של צעירות  – קח תכנים יותר משמעותיים ותתחבר בנשמה. לא רק ברגליים, לא רק בגרוב צעיר וצבעוני. ספר את הסיפור שלך.

שירים: בלבלה, היגיון, אוהבת אותי, בא לי לרקוד, חשבתי שניפגש, מה לי ולך, גונבת לי את השמיכה, בום בום, היא לא יודעת, גול בדקה ה-90, רק בזכרונות, התאהבתי בקצינה שלי, אין לי מילה, עושה מה שבא לו, קשר רציני, כמה רע לי, שמפניה

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

עד כה נכתבו 2 תגובות

  1. אחלה של אלבום בהחלט הוא הדבר הבא!!
    (סמי פיטוסי)(29/09/2018)
  2. אין מה לצפות מ"יוצר זה", שמההתחלה חסר מודעות עצמית ועוסק רק בקיטש אהבה, שפתאום יהפוך לרוג'ר ווטארז, קפטיין ביף-הארט, ג'ים מוריסון, מאיר אריאל או אפילו בוב מארלי (קול נדיר אבל לא יוצר על, גם, אגב.... אאוטקסט זה כבר הרכב שחור עילאי בהרב בעיני, פוג'יז גם !). זה מגרש אחר. ממגרש האהבלים פופ מוצר, אין לצפות הרבה
    (דודי מיכ (מוצרט הקווקזי))(29/09/2018)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


+ 3 = 7