עיון ביקורת

מוקי , הולך על מים (הליקון, אוגוסט 2017)

מוסיקה ישראלית

"אני מוקף בחומות/ אבל חסר הגנה/ ואת חופשייה / מכל מאבק/ אני רודף את עצמי/ מפינה לפינה/ כשכל מה שאני רוצה/ זה להיות שלך/ השדים שבראש, המלאכים שמעל/ התאווה והזעם ואהבת הקהל/ הכול לוקח למקום אחד -לבד הלאה לבד/שמרי עליי מעצמי"
מוקי עוסק ועסוק בעצמו באלבום החדש.  שומעים הרבה "אני", או ליתר דיוק – מי אני עכשיו. יש בעיה בלהיות איש מצליח. יש מחירים . מוקי מתלהב לשיר "הולך על מים". מצב חדש.  פעם היה עבד בתוך עצמו, מלך של חלומות. עכשיו מרגיש טוב לא לחפש פתרונות. תן לנס הזה להמשיך בלי לשאול שאלות. הקצב באמצעות מחיאת כף מניע את השיר בעיבוד שמלביש אותו בבגדי Soul.. לורן פלד, אורי אבני (שעיבד) המצוינים ומוקי עצמו הפעילו סיעור מוחות כדי להגיע לשיר הנשמה מרומם הנפש הזה.
קצב הפאנקי ב"אני צריך עוד" ממשיך אובססיה של ספקן שעסוק בשאלות של מי הוא ולאן הוא הולך: "אולי זה לא מספיק טוב/ מה יהיה מספיק טוב/ אם כל רגע/ הכול יכול להיעלם?/ אולי הכי טוב/ לא להתחרט/ רק לתת לזה לצאת להגיע לאמת/ חייב לדעת/ להיות בתנועה/ אש שלא נכנעת/ ציפור במעופה/ אני צריך עוד/ שלא ייגמר לי". הקצב והעיבוד הוא  חגיגת פאנקי של עידוד עצמי יותר מאשר שקיעה בתוגת ספקנות.
כמעט באותו טון מוקי שר "הדרך הביתה" : "איך כל הדרך הביתה/ אני עף למקום אחר/ היה לי חסר/ וכל הדרך הביתה/ כאילו עברתי את כל העולם".
ב"רגע של חסד" יוצא  מוקי מנקודת הנחה שהטוב מחכה לנו. רק הושט יד וגע בו. המכשולים בדרך ("הלב נשבר") לא אמורים להערים קשיים. צריך להמתין לרגעים טובים. "לראות שוב כמו ילד", "חדש בעיניים" "דבש בשפתיים". לא שאני נגד, אבל יש תחושה של אסקפיזם מנותק ממציאות.
שלמה ארצי חבר למגינה של "רגע של חסד". מילים ומוסיקה של התרפקות מחבקת עם כל האמצעים בעיבוד שהופכים את הפזמון לשיר נעים מגע, אבל מעביר תחושה של מוקי על פני השטח. מצטרף לזרם מרכזי על מנת לנסות למצוא חן. ימצא חן. אפילו רגע של חסד, מבחינתו – עוד להיט. מבחינתי – מעט מאכזב.
ב"דבר איתי" מוקי עושה שימוש במושגים ערטילאיים של "אור", "נפש", "לב" כדי לנסות לגעת במצוקה כללית, מציאות של חברה שאינה מצליחה להתוות לעצמה דרכים טובות כדי  "לפתוח את השמיים". הטקסט עובר מלשון רבים – "אנחנו" ללשון "אני ואתה". תערובת של מוכיח בשער ("רוב הזמן אנחנו עסוקים בלרצות יותר") ומאמן פסיכולוגי ("דבר איתי על הכל") הופכת את השיר לאמירה חברתית סתמית ("ננער את הנפש").
ב"לגעת בשמיים" מציע מוקי מתכון במקום מרשם פסיכיאטרי. הוא ימתין לשחרור הגדול, לגאולה המתקרבת. בינתיים קח את עצמך בידיים, תיגע בשמים, תנשום בתוך המים, תהיה חופשי לעשות מה בראש, כי קל מאוד להיכנע לחולשות – לשינה ולפחד. הלחן והקצב הם הזמנה למסיבת קצב עם אלמנטים אפריקנים של המנון מרקיד. אם עוצמים עיניים, נכנעים לקצב  ושרים עם מוקי הו הו הו הו – יש מקום לשמחת הגוף ולשחרור הנשמה. כיצירה מוסיקלית – השיר לא ממש עשה לי חשק לעשות repeat. בראפ של "פעם אחת אחרונה" מבקש מוקי: "אז שישמור אותי האל – ובעיקר ממני/ כי אם ייקח אותי השד – אז אני אינני/ בלי לעצור באדום, אני לא למדתי לבלום. תמיד מעל הזמן, מעל המקום". העיסוק האובססיבי בעצמו, במצוקה הקיומית,  באיזשהו מקום מייגע. אני מאמין בכנות שלו לשתף את המאזין בתסכולים שלו, אבל בגדול נדמה לי שזה בא על חשבון תכנים ומוסיקה מגוונת, מיוחדת ומעניינת יותר.

שירים: הולך על מים, אני צריך עוד, כל הדרך הביתה, דבר איתי, לגעת בשמים, מלאכים ושדים, רגע של חסד, פעם אחת אחרונה, החיים רוקדים, צומת

כל המילים דני (מוקי) ניב עיבודים, הפקה וניהול מוסיקלי אורי אבני

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

One thought on “הולך על מים

  1. ציפיתי להרבה יותר מאלבום שנשמע כאילו אברהם טל השתגע. שיר אחד שנשמע כאילו נלקח ישירות מקולדפליי. קיצר אלבום פח לאומן שימיו ספורים
    (רועי)(23/08/2017)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 6