מורן מייזלס - מורן מייזלס

מורן מייזלס

מורן מייזלס

הפקה עצמאית
4/5

בסיום ה – ep שרה מורן מייזלס "במיטתי" כשהיא חוברת לשירי השירים ג' –  "על-משכבי בלילות, ביקשתי, את שאהבה נפשי, ביקשתיו, ולא מצאתיו. אקומה נא ואסובבה בעיר, בשווקים וברחובות–אבקשה, את שאהבה נפשי, ביקשתיו, ולא מצאתיו. מצאוני, השומרים, הסובבים, בעיר"
מייזלס שרה באותן סגנון נמלץ בקול ענוג וכמה על אהבתה שאבדה: "ביקשתיהו ולא מצאתיו יותר/ ויצאתי יחפה אל העיר/ מצאוני השומרים, אחזו שלא אברח/ עזה כמוות האהבה". הבחירה בשיר השירים אינה נשמעת חריג צורם בין ששת השירים, אבל היא מעידה על ההתלבטות של מייזלס לבחור חומרים המתאימים לה, ואולי גם עלהקושי להגיע לאלבום שלם.
כיוון אחר: המוסיקה הסמבאית המענגת של "בתוך החושך", שיר בו שהיא פונה למושא אהבתה – "איך תמיד אתה הופך חלש/ ומרוב גאווה שותק" (שנושק ל"מרוב אהבה שותק" של יוסי בנאי)
בהמשך מפתיעה מייזלס בעיבוד פאנקי (Funk) של אייל מזיג ל"בין שתי ידיי" על הפער בין הביטחון של הבית ובין החוץ המפחיד. הטקסט אינו קוהרנטי (שורה פרוזאית כ"בחוץ יש חוקים רעים וחזקים") וגם השירה אינה תואמת את אלמנט הסול-ריתם נ' בלוז של ההפקה, ועדיין זה נשמע משב רוח רענן באלבום.
האלבום נפתח ב"חוזרת הביתה". זה הקול הגבוה, המתפעם שעובר לכל ארך האלבום. "היה לנו טוב, בסוף היה רע/ בקושי זוכרת/ יודעת עכשיו שגם אהבה כזאת/ מתפוררת". בסיומם של יחסים,  היא מודעת לכך שגם אהבה כמו שלהם עלולה להתפורר, מה שלא מסייע לה להתגבר על תחושת הכאב הקשה. בצר ובצער שלה, היא בורחת למקום רחוק – "רוצה את הזיכרון למחוק". דווקא פשטות הכתיבה היא שמעניקה לשיר אותנטיות.
מורן מייזלס שרה את לחנה המיוחד בטון עדין, תמים וראשוני בלי לגלוש לדרמה.  לא קול גדול, אבל אופי השירה נובע ממקום של אמת. צלילי הפסנתר בפתיחה הם ליווי יפה להבעת התוגה. המוסיקה משקפת את הפנים במורכבות מיוחדת. הסיטואציה הכואבת עוברת דרך המסננים שלה, מתורגמת למוסיקה נוגה שמחלחלת בפשטותה היפה.
בזה קסמה – פשטות ראשונית אותנטית.  היא קיימת גם ב"כשהדלת תפתח", שיר על מי שהחליטה לשנות כיוון, ואין מי שיזיזה מהחלטתה. העיבוד העשיר – עקב בצד אגודל.
"שזיפים" ממשיך קו של רגישות מופלאה בהבעה עדינה ללא רגשנות יתר. זהו שיר געגועים לתום הילדות, שנראית ממרחק הזמן – קוטב של כיסופים. מייזלס עושה אידאליזציה של תקופה, שאין בה רבב, זמן שנעצר, שנחרת במקום של טוב מוחלט, מתקשר עם הסיפור ששמעת בילדותך, משהו טהור שאינו אמור להשתנות.
מייזלס נשארת בחלקה הזו, בורחת לשם, אינה נכנסת להווה, וגם כאן תחושת אמת שמגיעה לגעגוע לתום הילדות. שיר רך, ענוג במקצב ואלסי, הרמוניה שמשדרת את התחושה, עיבוד מיתרים שעוטף בחום. מעניינת ההתפתחות שלה כזמרת יוצרת בעתיד, כי נתוני הפתיחה מבטיחים.

שירים: חוזרת הביתה, שזיפים, כשהדלת תיפתח, בתוך החושך, בין שתי ידיי, במיטתי

וידיאו: שזיפים

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן