עיון ביקורת

מיכה שטרית, מסמרים ונוצות – 20 שנה לאלבום (הד-ארצי, 1998)

מוסיקה ישראלית

את מיכה שטרית הגדירו ה"לו ריד" המקומי. ההשוואה אינה מוגזמת, ואחרי ההתפרקות של "החברים של נטאשה" היא התבהרה. כמו ריד, אי אפשר לחשוד בו שהוא למד פיתוח קול. כמו ריד הוא בלתי אמצעי ולא ממש "שר", אלא משגר את טון המחוספס נטו. הטקסטים לא עוזרים לקבל תעודת זהות מסוימת של הכותב. שירים על בדידות, על הפער שבין פעם ועכשיו ביחסים הבין-אישיים, על מה שבאמת מטריד את הבנאדם הפשוט שאינו מבין בכלכלה ובפוליטיקה. על מה שיותר מחלום. יש טקסטים טובים, יש פחות. דיסק של הרהורים ואווירה.
מה שיפה כאן זו ההפקה שעשו ברי סחרוף ויזהר אשדות, שיש בה גם אלמנטים של אווירה אוריינטלית כמו ב"אינתי עומרי". העיבוד הפשוט נטול היומרות בשיר נפלא כ"באביב", על השלמה עם מציאות, משרה נינוחות כזו שיש בה חום כובש, אנטיתיזה לכל הטירוף ההיסטרי שמתחולל מסביב. מה יש למהר, שר שטרית, נעבור את החורף ואחר-כך נראה. "טבריה" מורכב יותר, אירוני בטקסט. על הפרובנציאליות של אחת שרוצה לנסוע לטבריה מול המוטרפות של החלומות הגדולים בנוסח האמריקאי. גם עיבוד החכם זה מבליט את קווי המתאר של שטרית. אהבתי גם את "מיליניום", חשבון נפש קטן, מנגינה קטנה ומטריפה. שטרית שר בלוזים מהחדר הקטן. הוא שר כמו שהוא יכול, לא פחות לא יותר, וזה הכי נכון מבחינתו. נדמה לי שגם מבחינת המאזין.
השורות האלו נכתבות  במלאת 20 שנה לאלבום. מיכה שטרית חוגג בשתי הופעות – מוצ"ש 12.5 באמפי שוני עם ברי סחרוף, יזהר אשדות והסופרגרופ מוסטאנג (סולדאאוט)  וב-30.5 בהיכל התרבות בת"א עם עמיר בניון ושלומי שבת. הפקה מוזיקלית: רע מוכיח. רון בונקר – גיטרה, גיל סמטנה – בס, ז'אן פול זימבריס – תופים, אלדד ציטרין – קלידים, יועד ניר – צ'לו.

וידיאו: "מסמרים ונוצות"

  1. "מסמרים ונוצות" (מילים: מיכה שטרית ומיקי זר; לחן: ברי סחרוף, יזהר אשדות ומיכה שטרית) –
  2. "אב"מ (איש בודד מאוד)" (לחן: ברי סחרוף ומיכה שטרית) 
  3. "אינתי עומרי" 
  4. "באביב"  
  5. "טבריה" 
  6. "יונתן" 
  7. "אל ניניו" (לחן: ברי סחרוף,יזהר אשדות ומיכה שטרית) 
  8. "מילניום" (לחן: ברי סחרוף ומיכה שטרית) 
  9. "שיר לכת"
  10. "שיר מאסף" 

 

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 3