עיון ביקורת

מיקי גבריאלוב, כשחלמתי על הבית (אלבום אוסף כפול, אוקטובר 2018)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס

אז מי אתה מיקי גבריאלוב? ישראלי, תורכי, יווני? לא בטוח שיש לו תשובה. קחו את "אבא סיפור", "אני ואתה", "אמא אדמה", "היא יושבה לחלון", "עוף גוזל", "הכניסיני",  "ערב מול גלעד". תסכימו איתי שזה עולם מוסיקלי בפני עצמו, שמן הסתם נוח להגדירו "ישראלי", הגם שאין סגנון עממי שניתן לאיבחון מוסיקולוגי. מצד שני, הוא ישלח שורשים לטורקיה וליוון, יפרה, יעשיר ויטפח את החלקה הזו במוסיקה שלו.
מהמלחינים הנפלאים של הזמר המקומי, מי שהחל את הקריירה שלו כרוקר בלהקת הצ'רצ'ילים, הלחין שירי נצח לאריק איינשטיין, היוצר של 'בדשא אצל אביגדור', של 'מציצים',  מגלה יום אחד את מקורותיו המוסיקליים כמי שנולד להורים שעלו לישראל מטורקיה. אמו שנולדה באיזמיר היא ממשפחה ספרדית של דוברי לדינו. אביו, בן למשפחה נאש-דידנית, נולד בארמניה וגדל באיסטנבול. בית ההורים בשכונת שפירא חוזר אליו, כשהוא כבר מוסיקאי ישראלי עתיר שירים. גבריאלוב חוצה תרבויות – מהמערב האמריקני דרך הלאדינו, המוסיקה הטורקית. תערובת המבטאת יוצר שספג כמעט הכל באזור הזה, ובכל זאת נשאר מיקי גבריאלוב,  נאמן לאמת האומנותית שלו.
"כשחלמתי על הבית", הוקדש בזמנו, לפני 25 שנה, לשירים שהכיר ולמד מתקליטים של הוריו ושירים ששרו בשולחן השבת. את השיר בגרסתו המקורית שרה הזמרת הטורקיה, סלדה בהאג׳ן. הלחן טורקי עממי והמילים תורגמו על ידי אהוד מנור ז"ל. הדואט עם בתו שירה גבריאלוב ששרה בטורקית מרענן את השיר ברוח המיזוג העכשוות הנושבת בין מזרח ומערב. שירה שרה בטורקית טובה, וניכר כי קלטה יותר ממשהו מהשפה הזו. לא שראה שגבריאלוב סובל מפיצול אישיות.
26 השירים באלבום הכפול הם קליידוסקופ מרהיב. מיקי גבריאלוב נע בין כמה עולמות. המוטיב הים-תיכוני אוריינטלי שולט באלבום במגוון של לחנים עממים ומקוריים. היוצר והנגן המערבי בדמו  נע בין חופי פיראוס לערבות הבלקן, בין מקצב חפלאי אופטימי למנגינה נוגה ושובת לב בין ה"הופ ההופ" ה"עממי" הלהיטי, ל"צילה"  של אפרים בוצ'וק ולחן של זופו לואנלי הפחות מוכר, שמתגלה מחדש ביופיו. "אל תבכה ילד" ללחן של ריפאט שאנליאל הוא מהשירים המרטיטים באוסף בעיבוד פיוז'ני יפהפה בין מערב למזרח. כאן גבריאלוב נשמע תחושתי בטווח המנעד בין נמוך לגבוה. כנ"ל "מלאך הלילה" למילים של רוני סומק וללחן של זוראן סימיאנוביץ'.  רוני סומק הוא גם מי שכתב את הטקסט ל"אל תרכין ראשך קדימה", לפי המנגינה הטורקית של קרם גוני, מהשירים היפים באוסף. 
הלחן של המלחין ה"עממי" האנונימי משרת את גבריאלוב ב"טלי טלי טלי" למילים של רוני סומק, ב"את איתי השמש תעלה" למילים של מיקי, ב"הילדים עזבו" למילים של אהוד מנור, ב"גברת מגונדרת" למילים מקוריות בשירתה של שירה גבריאלוב שנשמעת מחוברת לשורשים של אבא. גבריאלוב מוכיח כמה הוא מלחין "עממי" ב"אהבה יוונית", ב"פנטזיה", ב"כמה שאני מתגעגע", ב"טורקי טורקי" ב"תן לחיות" היפהפה. לא כולם באותה רמה. "בית וגיטרה" למשל, פחות מיוחד מאחרים. את "שיר השיירה" ו"שכשנבוא" המוכר מאריק איינשטיין הפך גבריאלוב לשירים היווניים הכי ישראלים שנוצרו כאן. ואם יווני אז "הקצב של חיי"  סליוס קגנגידיס, שיר שמחות פשוט, שמעביר הילוך לאווירת חאפלה לקראת סיום.
גבריאלוב באוסף הזה נשמע אותנטי , בלי לקרוץ-להחניף לקהל באוריינטציה של "מוסיקה מזרחית". אלבום כפול שמעיד כמה עולמו המוסיקלי של  התרחב והתעשר בניסיון הזה לחבר בין מערב למזרח, בין האישי לעממי.

נ.ב. מיקי גבריאלוב בג'אז? הזוי? בפסטיבל יפו ג'אז האחרון, הוזמן מיקי ל"קפה תורכי – מחווה למיקי לגבריאלוב", מופע בניהולו המוסיקלי של הסקסופוניסט עמיקם קימלמן. מיקי נראה על הבמה מעט אובד עמות. מה לו ולג'אז? העיבודים לא הצליחו להרים את השירים שלו לגבהים חדשים, וגם הניסון שלו להצטרף להרכב הג'אז בשירים אחדים היה פושר בלשון המעטה. מילים פשוטות – ג'אז והוא לא נועדו.

טלי טלי טלי

אל תבכה ילד

גברת מגונדרת

השיירה + שכשנבוא

שר "אבא סיפור" בפסטיבל הג'אז ביפו

CD1
1. כשחלמתי על הבית
2. הופ הופ
3. צילה
4. אהבה יוונית
5. טלי טלי טלי
6. גברת מגונדרת
7. אל תבכה ילד
8. הילדים עזבו
9. פנטזיה
10. כמה שאני מתגעגע
11. ים ושמיים
12. בית וגיטרה
13. מלאך הלילה

CD2
1. טורקי טורקי
2. תן לחיות
3. כרטיס בכיוון אחד
4. את איתי השמש תעלה
5. כוכבים מציצים וכבים
6. שיר לאימי
7. השיירה
8. שכשנבוא
9. סלסלי
10. אל תרכין ראשך
11. הקצב של חיי
12. נסענו עד למרחקי שנים
13. מי שלא היה שמה

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 4