עיון ביקורת

משינה, בלוז טאקו בר (מילים ולחן: יובל בנאי שלומי ברכה עיבוד: משינה וטל רום הפקה מוסיקלית: טל רום, ינואר 2018)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אני ממתין בשקיקה לישן והטוב הזה של משינה, להקת בגרותי (לא נעוריי), כלומר למשהו בנוסח הישן והטוב, שמעלה אותי מחדש לנסיעה איתם ברכבת תחתית מאז רכבת הלילה לקהיר. אם יש מוסיקת רוק שמחזירה אותי לשפיות זמנית בעידן של אי שפיות כללית, זוהי המוסיקה של בנאי את ברכה ושות'.
מתייחסים בסרט המתח האורבני הזה למצב ההזוי, המגיע בצורת הודעה אלקטרונית. זהו שיר על כמיהה אבודה בתוך סביבה עירונית מנוכרת. יובל בנאי שר מצב אפוקליפטי של "מסלול התנגשות עם הכדור" בו "אני רוח אני שד אני החול על החוף" ו"מתמלא התרגשות בנתיב האסור", "המציאות נקרעת כמו נייר שרוף", ועם זאת – "קורא לך בתוך הנחשול". האם יש הצלה? במציאות הזו גם בבית הקפה התמים והחם לכאורה שבפינה הכל תעתוע, הטעיה, תקוות שווא, גם הוא נמצא באזור מלכודת הבדידות האורבנית.
השיר אפוף אווירת מסתורין, נוקשה מצד אחד, מלודי ומרוכך מצד אחר – כמו כדי לתאר התחושה האמביוולנטית השורה על המספר. השירה האחידה (נמוכה, רצינית) היא דרמה של מספר חיצוני, שמתאר את תחושת הבדידות על מסלול האופל. יובל בנאי מאפק רגש כדי להעניק לשיר את טון האווירה היותר מדויק. הקצב והעיבוד מכניסים התרגשות גדולה לשיר, משדרים את הסיטואציה מלאת הניגודים. החלק האחרון של השיר – שירה ללא מילים – מעניק עוצמה מפארת לסיטואציה הזו. לעומת המוסיקה ה"טודו-בומית", האסקפיסטית, המשתלטת על כל חלקה, משינה נוגעת במציאות, נוקבת, מעניינת, אמתית, במיטב של מיטבה.

ברכבת התחתית אתה מרגיש את הבדידות/ בעיר אמתית חופשי לשיטוט/ המציאות מופרעת בגשם שטוף/ התפאורה נקרעת כמו נייר שרוף/ האהבה פורחת לא באביב/ זאת הודעה אלקטרונית נא לא להשיב/ בתוך חיזיון מאושר וכואב/ אני עני ואביון מודה ועוזב
את לוחשת את שמי/ ונותנת הכול/ אני קורא לך מי/ בתוך הנחשול
בבריכה ענקית במים צלולים/ מביט בקרקעית ואין לי מילים/ בשוק האמנים הושטת לי יד/ נביאים קבצנים והזמן רעד/ את אמרת לי סחרחורת והשמש ברחה/ הנערה השחרחורת הקערה התהפכה/ בקרקס שנודד משומקום עד אינסוף / אני רוח אני שד אני החול על החוף
את לוחשת את שמי / ונותנת הכול/ אני קורא לך מי/ בתוך הנחשול
במסלול ההתנגשות עם הכדור/ מתמלא התרגשות בנתיב האסור/ בית קפה בפינה  מגישים אשליות/ צריך להיזהר פה לא עושים טעויות/ זנבות כוכבי שביט במרחב העצום/ כותבת מחשבות על איך זה בלי כלום/ הלהקה מאלתרת בלוז בטאקו באר/ קעקוע שלך על זרועו של הזמר/ את לוחשת את שמי/ ונותנת הכול/ אני קורא לך מי/ בתוך הנחשול

קליפ (צולם בניו-יורק) – אסף ספקטור: בימוי, עריכה, משחק

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


7 + = 15