עיון ביקורת

שיר לוי , עד סוף העולם (מילים: אבי אוחיון לחן: אבי אוחיון ומתן דרור עיבוד והפקה מוסיקלית: מתן דרור, יולי 2017)

מוסיקה ישראלית, סינגלים חדשים, שירים חדשים

אפשר ליצור ז'אנר משנה של שירי בריחת אוהבים בתוך הז'אנר הים תיכוני. איך הכותבים אינם משתעממים למחזר? הוא מציע לה לברוח עם אהבתם. כמה מקורי. למעשה, למה הוא מציע לה לברוח? מי רודף אחריהם? מי מאיים עליהם? למה לא להמשיך אותה כאן ועכשיו? אפשר לצאת לטיול אירוסין, אבל ממה יש להימלט? . לאבי אוחיון השאלה הזו כבר בעייתית.  הוא עסוק בייצור שירים לכוכבי הז'אנר. תפר עוד שיר לזמר שמאמין כי יש בעלי מקצוע שייקחו אותו רחוק.
שיר לוי ישיר את מה שמספקים לו. הוא ייקח אותה עד סוף העולם, ואם כבר קלישאות אז גם "השמיים הם הגבול". אין כאן יצירה אלא יצור.  אבי אוחיון אינו ממציא משהו חדש. הוא דואג שהחרוזים יושחלו נכון  "נוהגת … נושבת … זוהרת". הכל כאן טכני. המוסיקה היא דאנס קל משקל,  קצב ידידותי לכביש הראשי, מחיאות כפיים קצובות. ביטים אלקטרוניים וצליל כינור. גם אם מדובר  ברגש אותנטי – השיר עובר ליד האוזן בקלילות נסבלת.  אלמלא קולו הגבוה ומלא הנשמה של שיר לוי – גם זה לא היה קורה.

לא נשאר לנו כבר זמן / את אומרת, על מה את חושבת/ בוא ניסע רחוק מכאן את זורקת/ למה את חותרת/ שנינו רק לבד לא צריך עוד אף אחד/ בואי נשים לרגע את הכל בצד ואת עוד אומרת״לא חשוב מקום בצפון אולי דרום/ אל תשכח גם להוריד את השעון״
בואי אלי תני לי יד/ כתוב לי בעיניים בשבילך אני אסע / תמיד עד סוף העולם/ תני לי יד
הגבול הוא השמים כשאת כאן / תמיד אוהב אותך עד סוף העולם
שנינו יחד כביש ישן את נוהגת/ הרוח נושבת/ בלי מילה ושום סימן מחייכת
איך את זוהרת/ שנינו פה לבד לא צריך עוד אף אחד/ בואי נשים לרגע את הכל בצד ואני אומר לך/ ״טוב לנו היום לא איכפת מהמקום/ בואי נחייה כל יום ביחד עוד חלום״
בואי אלי תני לי יד/ כתוב לי בעיניים בשבילך אני אסע / תמיד עד סוף העולם/ תני לי יד/ הגבול הוא השמים כשאת כאן / תמיד אוהב אותך עד סוף העולם

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 3 = 1