דמיינו בר בשירים בסגנון אולד סקול שנות הארבעים-חמישים, פופ נוגע בסוינג, בג'אז לייט. זמר הסווינג של פעם חוזר. עודד אסנר ועמית רייס מתרפקים  על המוסיקה ההיא בשירה שאפיינה את ה – Crooner של של אמצע המאה שעברה. השיר עשוי במתכון האולד סקול הזה – בשירה המלטפת-מתגעגעת, בעיבוד לפסנתר, צליל ויברפון וכלי מיתר.  שיר אהבה מבחור לבחור. הגעגוע האישי קורם עור וגידים של מוסיקה מעידן אחר. כמי שמחובר לג'אז הווקאלי הישן, אין שום בעיה ללכת שבי אחרי בלדה כזו, שמבחינה מלודית נשמעת כמו אחיזה בסטנדרט מעולם המחזמר הברודוואי. אין כאן מאמץ מיוחד לחקות את הסגנון. זה נשמע נינוח, חביב ולא יומרני רומנטי, נוגה ונוגע במקומות הרגישים. מצד שני: הקליפ המשועשע מוריד עוד "משקל" מהרצינות של השיר בהיבט קליל ו"אדיוטי" על הסיטואציה.

He lives very far/ He says he will visit/ And meanwhile I wait here
Don’t even know why/ I just hang out in bars/ And it's not smart now is it
But I'm badly in love with this Idiot Guy
He listens to techno/ He likes scary films
And I just enjoy spending time there near by
I prefer sounds of cellos It's as bad as it seems
I'm completely in love with this Idiot Guy
Maybe someday we'll share the same land
Maybe my heart will get what it commands
I just know that from the day that we've met till the end
This idiot man is on my list of demands
I call him my bunny/ I send him a picture
When there's no reply I just pray as a nun/ He thinks that I'm funny
I think he's a mixture/ But I love him, no doubt, I'm the idiot one.

קליפ
בימוי: תמר גורן
בובנאית: אורית לייבוביץ׳ נוביץ׳
משתתפים: גמא פריד, טל גנור ויהונתן רון