בלוז וקאנטרי זורמים בדם שלו. הצרידות חוברת לבלדות הכאב. עומר נצר לא עובד על פוזה. הוא כאן, ליבו שם, והוא  שר באנגלית לא ישראלית מהבטן. אלבום שני אחרי Goodbye Song. אין שינויים מהותיים גם בטקסטים. נצר ממשיך לקונן על עצמו, על יחסים כושלים. על סביבה ועולם קשים.
בשיר  Forget It All הוא הזכיר לי הטון  והסגנון של ניל דיאמונד. צליל רך של גיטרה אקוסטית, פולק סונג בשיר על הניסיון להמשיך חייםלמרות עולם מלא סבל ועוולות. מהשירים היפים יותר באלבום החדש.
האלבום נפתח בצליל בראס סקשן פאנקי. "אני לא מחרחר צרות/ לא בחור רע/ מנסה להיות בנאדם טוב/ אבל רוצה לחיות/ כל העולם מעצבן אותי/ הופך אותי עצוב"... בהמשך מתברר שגם אישה לא ממש עוזרת, והפתרון – לחזור הביתה. נצר הולך על ריתם אנד בלוז וסווינג.
Same Man היא בלדה שמובילה לנתיבי קאנטרי סטייל וילי נלסון. הבנאדם לא מבין מה הוא כבר עולל שהיא אינה אוהבת אותו עד. הרי במהות נשאר אותו אדם. צליל החשמלית מצטרף לכאב באלתור מן הלב. I Can Stand It משאיר את נצר בשדות הקאנטרי בדרכו לויסקי בר, כשהוא מצהיר שהוא מסוגל לעמוד בפני המכשולים בדרכו. ב – Let You Fall, היא שר לה את אהבתו, אבל מבטיח שישחרר אותה ולא ייתן לה ליפול כפי שהוא נפל. הבנאדם מטייל בחשיכה , גיטרה בידו, רואה הרבה פנים עצובות ומקונן שאינו יכול לפתור את הבעיות של העולם ב – Cold Night. משב יותר אופטימי-כייפי מגיע מ – Mrs. Sunshine בעל האלמנטים הרוקיסטים. ומצד אחר – Damage  הדרמטי בשיר זעקה טראומטי ובשיר שברון הלב Sorry, שבו הוא מביע צער בפני אהובה.
גם אם הטקסטים נשמעים פשוטים מאוד, והמוסיקה – סוג של קלישאה על ז'אנרים נפוצים, עדיין שירת הנשמה של עומר נצר מעניקה לו נקודות לא מעטות של אמינות. האם אני קונה את הישראלי שמנסה להיות פולק-קאנטרי-בלוז סינגר? רגע, ואם לא היו מספרים לי שהוא ישראלי? הייתי קונה.

Trouble Maker, Same Man, I Can Stand It, Let You Fall, Cold Night, Mrs. Sunshine, Forget It All, Damage, Sorry

Omer Netzer – Trouble Maker