עיון ביקורת

עמיר לב בלילה לבן, עננים שחורים (גן הפסגה יפו, יוני 2017)

מוסיקה הופעות, מוסיקה ישראלית, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

שמעתי את "עננים שחורים" בלילה ללבן בגן הפסגה ביפו. מעולם לא ראיתי את עמיר לב מחייך לקהל. הוא בקושי מדבר בין השירים. בשיר הזה אין סיבה לחייך. הוא שר על ערב מלחמה. איך החיים מקבלים פרופורציות אחרות. "נתענג באמת על פרוסת לחם", "אולי נמצא את עצמנו שרים". גם הגיע זמן לשינוי –להסתלק למקום חדש ולהרגיש זרים. עננים שחורים באופק הם סימן לרעות, אבל גם מעוררים רצון לעשות דברים שכבר לא חושבים עליהם – להסתתר באמת מהגשם, להתענג על פרוסת לחם. החוויה – אינה מנותקת מהעשייה האומנותית – "ואני אמשיך לכתוב", כי תחושת השינוי שממשמשת ובאה היא חלק מהוויית ההשראה והיצירה.
עננים שחורים לא ממש התאימו ללילה לבן קיצי מהביל בגן הפסגה. עמיר לב כהרגלו לא הגיע לחגוג. הוא נשאר עמיר לב, אותו הסטורי והפואט טלר, משורר מספר, טרובדור התחושה, מעלה אותנו בהרכב טריו של גיטרה, תופים על מסלול זרמי מחשבותיו, בחספוס אמין, בפינאלה של גיטרות (תומר ישעיהו – נפלא) ותופים (נווה קורן) שמחשמל את האוויר כדי לשמור על עוצמת החוויה.

***נ.ב. הקשיבו מטה לביצוע אקוסטי של השיר בדואט גיטרות עם ברי סחרוף

עוד מעט תהיה מלחמה / עוד מעט החורף יתחיל / את ואני את ואני / נסתתר באמת מהגשם 
נתענג באמת על כל פרוסת לחם 
המקומות שאנחנו אוהבים נסגרים / עוד מעט לא נוכל לראות אף סרט / אולי נמצא את עצמנו שרים 
אני אחזור על השיר פעם ועוד פעם / ואת תרשמי את המילים 
בואי נסתלק למקום חדש נרגיש זרים / בבוקר נקום מוקדם / נלך ברגל עם הילדים / תראי עננים שחורים 
עננים שחורים 
עוד מעט תהיה מלחמה / עוד מעט החורף יתחיל / הבגדים הרטובים הרוחות הקרות / אני אמצא לך שמיכה חמה / את תרדמי ואני הולך לשתות 
בסוף נעזוב את הבית / הדייר החדש יצבע את הקירות / ואני אמשיך לכתוב / תישאר איתי תמונה / את, הילדים והמזוודות / ואיזה בחור שעוזר לך לסחוב 
בואי נסתלק למקום חדש נרגיש זרים / בבוקר נקום מוקדם / נלך ברגל עם הילדים / תראי עננים שחורים 
עננים שחורים

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


− 2 = 3