עיון ביקורת

פול מקרטני, Egypt Station (הליקון, ספטמבר 2018)

מוסיקה פופ, מוסיקה פופ אלטרנטיבי

מסע קליידוסקופי – שמנסה להיות תערובת בין מירב התחנות המוסיקליות בדרכו של פול מקרטני. מתחילים בציור העטיפה, שפול מקרטני צייר בעצמו. ממשיכים בקולות שמימיים לפני קטע הפתיחה Opening Station. מקרטני על הפסנתר פותח ב – I Don't Know שיר יפהפה של שאלות עצמיות שאתה ממשיך לשאול. מהשירים שישארו לנצח. ממשיכים בשני שירים שיצאו כסינגל אחד – דאבל איי סייד “I Don’t Know” ו – “Come On To Me”
מקרטני כבר אינו צריך להוכיח דבר. האמנות שלו עיצבה את העולם בו אנו חיים. הוא בן 76. הוא אחד מקומץ של אגדות מוסיקה שחי, קיים, יוצר, בועט. ממשיך לאתגר עצמו. לא דואג למורשתו או נשען על זרי הדפנה. הוא אינו זקוק לכסף או לתהילה, מה שמשאיר בידיו את היצירה נטו.
 "תחנת מצרים" הוא האלבום ה -17 שלו שלאחר הביטלס , הראשון שלו מאז New של 2013. "תחנת מצרים" עברה בהקלטותיה בין תחנות לוס אנג 'לס, לונדון וסאסקס, והופקה בחלקו העיקרי על ידי גרג קרסטין. (אדל, בק, פו פייטרס) ובשיר אחד – "Fuh You" – ראיין טדר. פול מקרטני לוקח למסע של 14 שירים-תחנות. עצירות לאורך הדרך כוללות מדיטציה אקוסטית על שביעות הרצון נכון לעשיו ("Happy with You"), המנון נצחי שיתאים לכל אלבום של כל מקרטני – "אנשים רוצים שלום" ("גבירותי ורבותי, אני עומד לפניכם עם משהו חשוב להגיד"), הוא מתחיל), מזכיר את שיר הנושא של " מועדון בודד לבבות בודדים של סרג'נט פפר". Hand In Hand היא בלדת אהבה רגישה ועדינה, שמחזירה למקרטני הכי אינטימי. Back In Brazil מגוון בבוסה נובה, אבל אם לחפש משהו יותר מקורי זה ‘Do It Now’ – פופ בארוקי שמזכיר את ‘In My Life’. השיר ‘Who Cares’ נשמע רוק טרום "כנפיים" בעל מסר נאיבי מעין שיחת חולין מסבא אהוב: "למי אכפת מה האידיוטים אומרים / למי אכפת מה האידיוטים עושים / למי אכפת מהכאב בלב שלך / למי אכפת? לי איכפת". אבל Caesar Rock זה ממש לא שיר של סבא. איזה רוק צעיר.
סוויטה בת 7 דקות סוגרת את האלבום – “Despite Repeated Warnings” ("למרות אזהרות חוזרות ונשנות"), וזהו פול מקרטני שאנחנו רוצים להמשיך לשמוע, היוצר המופלא של המלודיה וההרמוניה בסולם המינורי משולבי המעבר הקצבי המפתיע.
מה שאנו מכנים הסגנון הקלאסי של פול מקרטני הוא חלק מהותי של הדנ"א של מוזיקת הפופ. חצי מאה לאחר השיא היצירתי שלו, הדים של הגאון  עדיין מבצבצים. הוא לא צריך לשאוף לחדשנות כדי להישמע עכשווי. ב"תחנת מצרים" מצא מקרטני דרכים חדשות להישמע מקרטני ככל האפשר, והוא עדיין מקרטני היוצר הנפלא, הגם שאנחנו מחפשים אצלו משהו אולטימטיבי כמו A Day in the Life או Eleanor Rigby, ועדיין זה  נשמע יצירתו של אמן שאין לו צורך לנסות ולהיות כל דבר אחר ממה שהוא.

  1. Opening Station
  2. I Don’t Know
  3. Come On To Me
  4. Happy With You
  5. Who Cares
  6. Fuh You
  7. Confidante
  8. People Want Peace
  9. Hand In Hand
  10. Dominoes
  11. Back In Brazil
  12. Do It Now
  13. Caesar Rock
  14. Despite Repeated Warnings
  15. Station II
  16. Hunt You Down – Naked – C-Link
Paul McCartney - Egypt Station
דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


3 + = 5