עיון ביקורת

פורטיסחרוף, ניצוצות (מתוך פורטיסחרוף 1900?, שנת 1990)

מוסיקה ישראלית, מוסיקה ישראלית פלוס, שירים ישראלים - הגדולים ביותר

פורטיס כתב על  האדם האחר הקיים בתוכו, ועל המאבק בין שניהם. האויב והחבר, הוא התחפושת, הוא המשוגע שצועק אל הירח, מסתובב כמו כלב מוכה ומיילל, הוא המלכודת ומי שמסתבך. ולמרות המלכוד – יש ביניהם, בינו ובין האחר  – ניצוצות של הבנה ש"מקלפים חלקים מהקליפה" . כלומר למרות המצב הדואלי הטראומטי –יש מוצא.
השיר "ניצוצות".  ראה אור ב- ב1990- במסגרת  האלבום  "?1900". ברי סחרוף ביצע אותו כסולן לראשונה. מתחיל נמוך, מינורי, קול מלחשש, עיבוד של אווירה מסתורית דרמטית, בהמשך השיר מתפתח  לסולם מז'ורי מ כדי לבטא את מהות הניצוצות שמקלפים מן הקליפה. פופ מהסוג האלמותי, משהו שזרק אותי עד הביטלס – במיוחד העיבוד ההרמוניות, עבודת הגיטרות והאווירה הפסיכודלית. קלאסיקת רוק מקומית במלוא מובן המילה.

כן, אנחנו שניים, האויב שהוא חבר 
אני זה התחפושת ובפנים אדם אחר 
צועק אל הירח, בוכה ומקלל 
מסתובב כמו כלב, מוכה ומילל 

זה כמו מכת חשמל, וזה זורם ומעוות 
את חוש הזמן לאן? אני הולך ומסתבך 
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע 
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה 

הפחד מטפטף כמו רעל ונספג כמו נשיקה 
אני זה המלכודת שבוי בלא תקווה 
רוצה לפתוח דלת, נסגר ולא יוצא 
מנסה לברוח ותמיד, תמיד חוזר. 

זה כמו לרקוד עם שד שמחבק ולא עוזב 
כן הוא תמיד רעב. אני הולך ומתרחק 
ניצוצות של הבנה, שוב חולפים כמו סרט נע 
כמו רוח סערה הם מקלפים עוד חלקים מהקליפה

ברי סחרוף – ניצוצות // בהופעה בפסטיבל ערד

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 − 7 =