פורטיס ממריא. עוזב את קרקע הרוק ויוצא למסלול ברקיע של מסילות אינספור. מה קורה? פורטיס, כנראה, מחפש אהבה בנתיבים אחרים, מנסה לבדוק מחדש מאין בא ולאן הולך. "אני תלמיד לא יודע כלום כל כך מתבייש" הוא שר ב"היישות".
מה הוא מחפש? טיפות קטנות של אור עושות את פורטיס גיבור. טיפות של אושר קופצות מתוך הלב. (השיר המסיים "סאניאסי"). האושר של פורטיס נכון לאלבום הזה עשוי ממהלכי הזיה עטופים בהרמוניות שירה קולחות המושרות בקצב מניע. אפשר להצטרף בשירה לקולות המלווים. זה נעים, אפילו עושה טוב לנשמה, אבל זה לא תמיד עמוק. הפשטות לעיתים חזקה מיומרה לייצר משהו ששובר מסגרות. "אני ואת שורקים שמיים" שר פורטיס ב" 11:11 מכונת הזמן". מה תורמת המטפורה הזו לשיר?
כשפורטיס חולם, הוא נמצא בספירה אחרת, עוטף את עצמו בצליל מעורב של אלקטרוניקה וכלי מיתר אקוסטיים. קול נמוך מרוכך, מפויס ועורג. זהו מסלול ליבו.
"יש עיר מתחת לארץ / השער לעוד מקום/ זה מקרקע לארקא/ הטוב שבטוב/ יש איש ואישה שאוהבת/ ים ואוויר לנשום/ זה מארקא לקרקע/ הטוב שבטוב" ("הצדפה המהבהבת")
פורטיס  חוקר את מהות הקיום הפיזי באמצעות נגיעה במטאפיזי. בניסיון להמציא עצמו מחדש שרבט פורטיס את עצמו בתשפוכת של מלל שנשמעת כאילו רצה להמיר את המילים בתחושות באמצעות תחביר "שבור", מעין סגמנטים של חלומות/ רגשות שלרוב אינם הופכים לשירים אותנטיים. פורטיס מחבר את התחושה ליצירה באמצעות "צליל הלב" – "זה אני המשלים את הצליל של הלב שלך". בקונטקסט הארס – פואטי הוא ניסה לחבר את ה"אור" לשירים – "כולנו מילה ותו לשמור/ רקיע וסיפור לספור", וזה לא נשמע לי אמין.
במוסיקה פורטיס חיבר קולו הרועם לקולות נשיים כדי ליצור אווירה שמימית של "מדור פיות" ולהרגיש "זמן של מלאכים". הניסיון ליצור מוסיקה מטאפיזית לא העלה אותי תמיד לספירות האלה. נכון שהלחנים עגולים, מונעים  בקצב אלקטרו משדרג, הרמוניות יפות, קולות מקהלתיים בולטים, אבל בגדול אני לא מזהה מהפך משמעותי במוסיקה שלו (בדומה למהפך הטקסטואלי). השינויים הם בעיבודים ובהפקה, יותר פופ הרמוני הנסמך על קולות מקהלתיים – נוגע אך לא תמיד מחלחל, לעיתים תפור בתפרים גסים לטקסטים.
שירים כמו "הישות" "מכונת הזמן" דווקא החזירו בי את החשק לשמוע פורטיס ארצי עם שתי רגליים על הקרקע, זה שעושה רוק דרמטי וסרקסטי, ולא מי שמרחף בצלילי אווירה מלודיים כ"לוליין של אור". לפעמים הוא  נשמע יותר לוליין של מילים שנותרות על הנייר מבלי לייצר אינטרקציה אותנטית עם המוסיקה.

עיבודים: רמי פורטיס, עומר ג'ו נווה, דני עבר הדני ונעה עילי
הפקה מוסיקלית: עומר ג'ו נווה, דני עבר הדני
שירים: 1. בעולם כולו 2. מדור פיות 3. סופיה 4. 11:11 מכונת הזמן 5. אלומות 6. הישות 7. הים המכושף 8. עד כאן 9. הצדפה המהבהבת 10.מי המציא את מי (אתנחתא לפני סיום האלבום)  11. סאניאסי