פז פרל - דיזנגוף

דיזנגוף

פז פרל

מילים ולחן :פז פרל הפקה מוזיקלית, עיבוד ותזמור כלי מיתר: רמי אוסרווסר
4/5

לא השאיר חום בלב לרגע ילדות? המודעות לאובדן התמימות מייצרת חום  מסוג חדש. קוראים לזה געגועים. על אידיאליזציה של ימי התום בילדות נכתבו הררי שירים. היום יש אף תחושה שתקופת הילדות "התמימה" הולכת ומתקצרת, משום שהילדים עוברים מהר מאוד למשחקים של מבוגרים, סגורים בד' אמותיהם מול מסכים. השאלה היא כמובן, מתי  והיכן היתה הילדות שלך. למה אתה בדיוק מתגעגע?  עצם הגעגועים – קשה לחשוד בהם. המעבר לעיר הגדולה החיש לפז פרל את תחושת אובדן מה שנראה ברטרוספקטיבה – "תמימות". לפי המנגינה היפה והטון המתכוון, התחושה נשמעת אמיתית הגם שהטקסט לא מצטיין בליטוש וגימור.  "הייתי קצת אדיוט שלא השארתי טיפת חום בלב שלי" – נשמע אמירה סתמית מול "זכרונות עולים בי ללא הזמנות". מצד שני, פז פרל מצליח לשכנע בהבעת התחושה בטון רגשני גבוה שהולך ומתגבר, במנגינה שמשדרת את הנרטיב האמוציונאלי. העיבוד – עקב בצד אגודל, בפתיח אקוסטי מינימליסטי של גיטרה ואקורדיון, במעבר לכלי קצב וכלי מיתר. תחושת הלב עוברת ומחלחלת. מאמינים לו.

נשען אל קיר בטון ומעקה חלוד בו/וזכרונות עולים בי ללא הזמנות/ איך קרן שמש באה שוטפת בצהוב/ את מרצפות האבן הסגולות
תמימות שנעלמה/ באור היום מוצפת/ לוחשת לי, אומרת ״ילד, אל תברח״/ יש רוח ערב חג, נרות דולקים בשקט/ ישנם ימים שאף פעם לא אשכח
לגור בדיזנגוף זה לא אותו דבר/ לשבת על החוף לחלום על המחר/ הייתי קצת אידיוט/ שלא השארתי טיפת חום בלב שלי/ לרגע ילדות.
כר דשא מנצנץ וצחוק שמתגלגל לו/ קפה ועוגיות נחים על השולחן/ פשטות בלי בעיות/ בלי מחשבות מיותרות/ בלי אהבות, בלי שאיפות, רק להיות..
לגור בדיזנגוף זה לא אותו דבר/ לשבת על החוף לחלום על המחר/ הייתי קצת אידיוט/ שלא השארתי טיפת חום בלב שלי/ לרגע ילדות.
והולך… רחוק הולך.. רחוק הולך/ רחוק ממך.
לגור בדיזנגוף זה לא אותו דבר/ לשבת על החוף לחלום על המחר/ הייתי קצת אידיוט/ שלא השארתי טיפת חום בלב שלי

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

שיתוף ב facebook
share

0 אהבו את זה

גלריית תמונות

שיתוף הפוסט

שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin
שיתוף ב email

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הכתבות המומלצות

המשך קריאה לפי סגנונות

דילוג לתוכן