עיון ביקורת

פלורה , מקום (הפקה עצמאית, ספטמבר 2017)

מוסיקה ישראלית

קול גבוה בתולי ששר בפיסוק מוזר על "רגש שנעלם כמו אוויר", על "שדים בארון שאינם רוצים להיעלם", על "יופי שנחבא כדי להיגלות מחדש". לעיתים, בהאזנה לאלבום השלישי של פלורה (לירון משולם) התחושה היא שהיא מתבססת יותר אל אווירה הזויה מאשר על הבעה לעומק. מצד שני, ברור שזוהי היא, על כל הרגישות שבה,  ולא אחרת. כך היא מביעה את עצמה, מתבססת על הפקה אלקטרונית שמשרתת את צליל מצב הרוח הזה. יש לה באלבום "שיר לשיפור מצב הרוח" במקצב דאנס שאומר דברים מעורפלים על היוולדות כל בוקר מחדש. כלל לא ברור מהשיר אם פלורה רוצה למחוק זיכרון או לזכור דברים. בהזיות שלה, היא מתבוננת לשמיים ורואה אנשים שנסחפו מעלה כמו בלונים. בשיר הזה –נשארתי על האדמה. ב"מותר" הגעתי אליה:
"מותר לעשות טעויות מותר/ הפחד משתלט/ האחריות היא לא רק עלי/ יש אולי שדים ששומרים עלי
אתה נוגע לי בנקודות רגישות/ ואז הכעס יוצא כמו כלב שמירה'/ נובח / תוקף/ את המראה של עצמו/ עומדת מולו כמו מפלצת גדולה ששואגת"
מתוך היבט נואש אל תוך עצמה, שמוביל לכעס נטול רסן ואי יכולת לשלוט על הפחד, מגיעה  פלורה למסקנה רציונאלית, ש"מותר לעשות טעויות" , וכי לא כל האחריות מוטלת עליה. את הסיעור הרגשי-שכלי היא מביעה בקול זועק דואב, במנגינה והרמוניה מקסימים, הפקה אלקטרונית שמייצרת אווירה הזויה סהרורית ובמעבר קצבי שמציג פן נוסף בסיפור שלה – שבו נכנסת דמות שמשנה את מצב רוחה לזעף.
לעומת זאת "אל תלך לאיבוד כי החיים יטביעו אותך" ("דגים") נשמע סתמי, והטון האנמי אינו משדר "הרמת ראש" כדי להינצל ב"קו המטושטש בין ילד לאיש גדול". המוסיקה מיוחדת בחיבור שבין מנגינה להפקה מוסיקלית המאופיינת בחיבור של אלקטרוניקה וצליל אקוסטי.  פלורה מביעה שבירות על רקע פחדים וחוסר ביטחון, ועם זאת ניסיון לא להיכנע – "לא הולכת, כן נשארת" היא שרה באותו טון רפה בשיר המסיים "מקום". הגם שקיים יופי פיוטי במוסיקה של פלורה, הייתה לי לעיתים תחושה של עולם מוסיקלי שלא תמיד נוגע,  נשאר יותר בחלקתה, ולא תמיד עובר אלי.

שירים: שדים, אין מה, שיר לשיפור המצב רוח, מותר, בלונים, בוקר, דגים, בדידים, מקום.

וידיאו: שיר לשיפור מצב הרוח

דירוג:
שתף דף זהBookmark and Share

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


8 + 2 =